שמירת נגיעה
אהלן
מה דעתך על אי לחיצת היד של יובל דיין לנשיא ארה״ב האם זה מן הראוו ? ומה דעתך מבחינה הלכתית בנושא הזה?
(עוד שאלה לא קשורה ) מה דעתך בנוגע לפסק של הרב עובדיה לגבי היתר לתלמידי חכמים בימנו לא לשלם מיסים( יחוה דעת חלק ה ) ?ומה ההגדרה של תלמיד חכם לדעתך ?
תודה רבה מראש
כתבתי על כך בקצרה כאן לפני יום או יומיים. לדעתי יפה עשתה לשיטתה שהדבר אסור. לדעתי יש בהחלט מקום להקל כשלא מדובר בנגיעה של חיבה (מינית) ומתן כבוד לאדם ובוודאי לנשיא. אבל אני חושב שהמעשה שלה ראוי להערכה רבה, ובוודאי שאין בו חילול השם כמו שבלבלו את המוח כל מיני חכמולוגים מטעם עצמם.
לא מכיר את הפסק הזה, ואני בספק גדול אם יש פסק כזה. הרב עובדיה או כל אחד אחר לא מוסמך לפטור אף אחד ממיסים. וגם אם הוא צודק הלכתית זה לא פוטר אותם כל עוד החוק לא פוטר אותם. לכן אין מה לדון בהגדרת תלמיד חכם לעניין זה.
הפסק הזה נמצא יחוה דעת חלק ה סימן סד אשמח אם הרב יוכל לעיין שם בזמנו הפנוי. וגם לגבי הטיעון שרק את חוקי הממשלה/מלכות אני מחויבים לקיים אבל לא את פסקי בג״ץ .מה כבודו חושב על זה?
אם נניח שההלכה תפטור תלמידי חכמים ממיסים למרות שהחוק מחייבם. למה שהוא יהיה חייב לשלם אם ההלכה פוטרת אותו ?בגלל שהמוסר מחייב זאת ? אפשר גם לפקפק עד כמה המוסר מחייב זאת שהרי אם אנו מקבלים את ההנחה שתלמידי חכמים הם אנשים עילאיים וכו׳ ושומרים על העולם ובלעדיהם העולם יתמוטט ( אני מגזים כמובן ) אז הם בעצם ״משלמים״ לנו מספיק מיסים אז גם הטיעון המוסרי נופל…
עברתי במהירות. טענתו הראשונה שיש דינא דמלכותא גם בארץ ישראל, אינה נחוצה. החיוב יכול לבוא גם מדין תקנת הקהל שוודאי חלה בכל קהל. טענתו השנייה שאין רשות להטיל מס על ת"ח, לא ראיתי בדבריו מדוע זה דוחה דינא דמלכותא. ועוד לא ראיתי שאם עברו והטילו אינו חל. ועוד לא ראיתי מה הדין לגבי מדינה שלא נוהגת לפי ההלכה. כל העניין מופרך בעיניי. פשיטא שחייבים לשלם מס כחוק. חוץ מזה
הם גם מקבלים שירותים תמורת המס ואם אינם משלמים זהו גזל (גם לשיטה שאסור להטיל עליהם מס), והמושג מס כיום שונה ממה שהיה מקובל בזמנם.
גם מי שתורם לכלכלה תורם בכך לביטחון ישראל. האם גם הוא יכול להעלים מס בגלל זה?
לא ראיתי את אמירתו על בג"ץ (כאמור, רפרפתי מהר). על פניו גם זה מופרך לגמרי. דלא גרע מתקנות הקהל, ועוד שהרי דינא דמלכותא נתן להם את הכוח.
הדברים על בג״ץ הוא דווקא מפנה לציץ עליעזר ח״טז סימן מט אות יד
אם אני מבין מכון הרב טוען שגם אם ההלכה הייתה אוסרת להטיל מס על תח מכל מקום אם היא בחרה להטיל מס אז התח מחויב במס וכל מה שלא מחויבים לציית למדינה זה דווקא בדברים שהמדינה אומרת לעבור על איסורי תורה אבל אם המדינה פועלת נגד התורה זה לא אומר שאנחנו לא מחויבים לציית להשלכות של הפעולה הזו
אשמח אם הרב יוכל להסתכל שם בציץ אליעזר ברפרוף
הצצתי. הוא טוען שאם יש חובה לציית לבית משפט (ולא להוראה ישירה מהמלך) ביטלת תורת איסור ערכאות.
זה לא נוגע לבג"ץ, שכן בג"ץ מפרש את החוק, וזה כמו הוראה ישירה מהמלך. יתר על כן, הוראת בג"ץ אינה הוראה שיפוטית אלא חוק. הם לא עוסקים באדם מסוים אלא בפרשנות החוק עצמו. לכן שם זה ודאי לא שייך.
כשלעצמי אני סבור שגם איסור ערכאות אין כאן, או ליתר דיוק אין חובה לשמוע לו. ראה בטור 448.
הבנתי .תודה רבה
בדברי היחווה דעת [שיש דינא דמלכותא דאורייתא גם במלך ישראל בארץ ישראל, ואפילו עובד עבודה זרה, והוא הדין לממשלה, ואפילו ממשלת פריצים, ולכן אסור להבריח את המכס. "ואולם אנו צריכים למודעי שלפי ההלכה אסור להטיל מס על תלמידי חכמים העוסקים בתורה"]
א. אמרת גם אם אין רשות להטיל מס על ת"ח אולי מצד דינא דמלכותא יש רשות, ואפילו אין רשות למלכות אם הטילה דינא הדין מחייב. [אמנם היחו"ד לא עוסק בזה, ואולי אה"נ, אבל אשאל לגופן של הצעות]. ההצעה שמצד דינא דמלכותא יש רשות אינה מובנת לי, אז כלפי מה אמרו שאין רשות להטיל מס על ת"ח, בוודאי שפנו לגוף שיכול להטיל מס על שאר האנשים כלומר יש לו דינא דמלכותא לכך, ואליו פנו ואמרו אין לך רשות להטיל מס על ת"ח. וההצעה שגם דבר שמלך אסור בו אם עבר ועשה יש בו דינא דמלכותא, כשלעצמה לא נראית כ"כ מסתברת, וגם ראיה לזה מדברי הנימוק"י שמובאים שם שפוסק שכל האמור בפרשת מלך מלך אסור בו ואומר שלכן גם למלכי ישראל אין דינא דמלכותא דינא אלא הם דנים רק לפי דין תורה, מוכח שלמד הנימוק"י שאם אסור מצד המלך אז גם אין לו תחולה בדינא דמלכותא, וה"ה שאם אסור להטיל מס על ת"ח אז אין לו תחולה בדינא דמלכותא.
ב. עניין מדינה שאינה נוהגת לפי ההלכה, האם באת לתת לה כוח נוסף ולכן לה יהיה כוח להטיל מיסים על ת"ח אף שלמדינה שכן נוהגת לפי ההלכה אין כוח להטיל מיסים כאלה ואין להם תוקף.
ג. עניין שהמושג מס כיום שונה ממה שהיה מקובל בזמנם. כנראה כוונתך שמס בזמנם להעשיר קופת המלך ומס בזמננו לממן את תיפקוד הציבור. אבל ברור שגם בזמנם היה נדרש מימון לתיפקוד הציבור כגון לסדר את הדרכים ולהחזיק שוטרים והמימון הזה הגיע ממס וגם מהמס הזה ת"ח פטורים.
ולכן גם מה שמקבלים שירותים תמורת המס ואם אינם משלמים זהו גזל, יש לדון בזה, לכאורה בשירותים ציבוריים (כגון כבישים סלולים) בודאי יכול ת"ח הפטור ממס להשתמש, דאל"כ מה כח הפטור יפה, וחובת הציבור לשתפו עימהם. ובשירותים פרטיים כגון קצבאות ומענקים ליחיד, שהשירותים הפרטיים הללו הם כמדומה דבר חדש בדורות האחרונים, נותר הדיון האם רשאי ת"ח הפטור ממס להערים וליטול מהם. אבל ההבחנה הזאת בין שירותים פרטיים לציבוריים היא עמומה מאד ואם עליה הדבר מיוסד אז יותר בפשיטות יש לומר שאין לחלק בין השניים וכל שמקבל הפרט מקבל כחלק מהציבור.
א. גם קהילה מטילה מיסים. ובמקרים רבים גם כשהמלך מטיל מיסים הקהילה מחלקת אותם בין אנשיה. אני לא חושב שההשוואה למלך ישראל היא במקומה. יש עליו איסור כי הוא יהודי וכפוף להלכה. זה לא אומר שאין לו סמכות. לדוגמה, האם למלך גוי אסור להרבות נשים וסוסים? ודאי שמותר. למלך ישראל זה אסור אבל לא שאין זו סמכותו.
ב. אותה תשובה. לכולן יש כוח להטיל מיסים, אבל אסור.
ג. לא מסכים. ת"ח לא יכול להשתמש בכביש אם אינו משלם מיסים, אם הציבור אוסר עליו. זה שלא מטילים עליו מיסים לא מבטל איסור גזל. הוא הדין לגבי חובת הציבור. גם אם יש חובה על הציבור לשתפו הציבור הוא שמחליט על כך. יש חובה עליי לתת צדקה, אבל זה לא אומר שלעני מותר לקחת זאת ממני.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer