שנרב על משבר האקלים

שנרב כתב פוסט, לדעתי מסקנות ממש הזויות שלא הולמות את החשיבה הישרה, בדכ, שלו. מה דעת הרב על הדברים?
אם מי מאתנו לוקח גפרור ושורף אותו, משתחרר מספר עצום, בלתי נתפס, של מולקולות דו-תחמוצת הפחמן לחלל האוויר. כמה זמן לוקח למולקולות האלו להתפזר בעולם באופן אחיד, כך שחלק מהן נמצא באוסטרליה, חלק בקוטב הצפוני וחלק בארגנטינה? 
 
לפני כמה זמן ניסיתי לעשות הערכה משלי וגם בדקתי תשובות שנתנו אנשים לשאלה זו, ככל הנראה מדובר בפרק זמן של שנתיים-שלש. בגדול, דו-תחמוצת הפחמן מתפזרת באוויר מהר. קשה מאד לאתר בצילומים מן החלל, נניח, אזורים על כדור הארץ בהם יש יותר CO2 באטמוספרה. באופן כללי ניתן לומר שאין כאן הפרדה גאוגרפית: אם אשמת השריפות, הסופות והחמסינים נופלת על "משבר האקלים" (לפני כשבועיים נפל עץ דקל על מבקרת בטבריה וגרם למותה, שמעתי ברדיו מישהו שדיבר מטעם העיריה וכמובן הזדרז להאשים את משבר האקלים, למה לא) – אזי הגורם אינו ה CO2 שנפלט בישראל אלא הכמות העולמית הכוללת. 
 
להבדיל, נאמר, מזיהום מים או מניקוי אשפה, נושאים בהם צעדים שננקטים בתוך המדינה יכולים לשנות את המצב המקומי ולא צריך לעניין אותנו מה עושים בנדון בנמיביה או בסיביר, עלית ריכוז דו תחמוצת הפחמן באוויר היא בעיה גלובלית שמבחינתה כל העולם הוא מקום אחד, אין הפרדה גיאוגרפית בין מדינות או אפילו בין יבשות. 
 
לאחר שהבהרנו את הנקודה הזו, הקדישו נא כמה שניות לעיון בשתי התמונות המצורפות. האחת מראה את פליטות דו תחמוצת הפחמן בעשרים השנה האחרונות בשלשה אזורים גאוגרפיים: ארה"ב, אירופה וסין. כפי שאתם רואים, הפליטות באירופה ובארצות הברית נשארו פחות או יותר קבועות – משהו כמו שש מיליארד (שש ביליון) טון לשנה, ואילו סין עשתה באותה תקופה קפיצה מטורפת, מארבעה מיליארדי טונות לעשרה. במלים אחרות, אילו הייתה ארצות הברית מורידה בעשרים השנים האחרונות את פליטות ה CO2 שלה לאפס מוחלט, הסינים היו "מפצים" את העולם על כל ההפרש הזה בעלית הפליטות שלהם. 
 
בתמונה השניה תוכלו לראות את השינוי היחסי בתקופת הזמן הזו (כמה עלו הפליטות או ירדו, באחוזים, ביחס לשנת 2000), וכאן הוספתי לשם השוואה גם את הודו ואת ישראל. שוב אנו חוזים בתמונה זהה: במדינות המפותחות יש ירידה קלה, במדינות בהן הפיתוח בעיצומו, בסין ובהודו – עליה עצומה. אם ניקח בחשבון שמספר תושבי סין בלבד, וגם מספר תושבי הודו בלבד, גדול ממספרם הכולל של תושבי ארצות הברית ואירופה גם יחד, אפשר להבין בבירור לאן הדברים הולכים. 
 
שתי מסקנות עולות, לדעתי, מהגרפים האלו. 
 
ראשית, חשבו על עולם בו אנשים יחתמו על "אמנת הצדק והיושר" המבטיחה שהם יתנהגו בצדק, לא ירמו, לא יגנבו ולא יעשקו, ואם יתגלע סכסוך הם יכבדו החלטה של איזה מוסד בוררות מוסכם. נניח שמאה אחוז מהאנשים חתמו על האמנה ומקיימים אותה במלואה. בעולם כזה ניתן יהיה לייעל את המבנה החברתי ולחסוך טריליונים בלי שום בעיה: לא צריך יותר משטרה, הצבא מיותר, אין צורך ברואי חשבון, בשומרים ביציאה מהסופר – פנטסטי. 
 
אליה וקוץ בה, כמובן: אם רק 90% מהבריות יכבדו את חתימתם, לא הועלנו כלום. אותם עשרה אחוז שנשארו יוכלו לגנוב בלי משטרה ולהעלים מס במצב בו אין בדיקה, לכן יהיה צורך להפעיל את כל המערכות האלו מחדש. התועלת באמנת הצדק והיושר היא אך ורק כאשר מאה אחוז מהבריות מקיימים אותה, לכן על פניו זהו מיזם חינוכי מקסים אך חסר תוחלת מעשית – תמיד יימצא מישהו שישבור את ההסכמה. 
 
הפעילות נגד "משבר האקלים" היא, כך נראה, משהו דומה. זהו מפעל חינוכי אדיר ממדים, הדורש ממשפחה בקולורדו לקנות רכב חשמלי ביוקר כדי להציל את תושבי ניו אורלינס מהצפות, אבל בפועל, כפי שמראים הגרפים אותם צרפתי, מדובר כמעט אך ורק בחינוכיטיס. בזמן שבחור מלונדון נוסע ברכבת לשבדיה כדי לחסוך את פליטות הפחמן שדורשת טיסה (חלקתי משרד עם אחד כזה בכנס לפני שנתיים) פותחים בסין ובהודו עוד עשרה מפעלים עם שמונים ארובות. 
 
שנית, חשוב שנבין מה באמת דורשים הגרטות והגרטואידים של עולמנו. סין והודו הן מדינות שבהן עדיין חלק גדול מהאוכלוסיה נמצאת על סף רעב, ללא תרופות ראויות לשמן וללא הרבה טובין אחרים שאנו מקבלים כמובנים מאליהם (וכמובן סין והודו הן במצב טוב יחסית, רוב מדינות אפריקה עדיין לא הצטרפו אל המרוץ לפיתוח). לצפות מהחברה האלו לעצור את הפיתוח, זה לגזור באופן ישיר או עקיף מוות על מליונים וחיים של עוני מרוד, רעב ומחלות על מאות מליונים. מי שמוכן להישיר מבט אל האנשים הללו ולומר שזה מה שצריך לעשות כדי למנוע עלית טמפרטורה של שתי מעלות עד סוף המאה – שיפגין כנות ויאמר זאת. אם לא – שיעזבו אותנו במנוחה עם השטויות שלהם.