תמיהה כללית בספר ישלח שרשיו
לתמיהתי, מצאתי בספר שימוש רב-פעמי בתמונת העולם הקבלית בתור תשתית פילוסופית לעקרונות המטא-הלכתיים.
מלבד הא-נכרוניזם שבהנחת תפיסה כזו כבסיס לספר המצות של הרמב"ם, נראה כי משאר כתביך ומאמריך נושבת רוח שונה לחלוטין.
האם יש לייחס את החלקים הנ"ל לעורכים האחרים?