תמיהה מהותית לגבי עסקת החטופים

שו"תקטגוריה: מוסרתמיהה מהותית לגבי עסקת החטופים
רפאל שאל לפני 3 חודשים

הרב, חשובה לי מאוד להבין את המורכבות שאתה דוגל בה בנוגע לעסקה. אני יכול להבין מה אתה אומר לגבי \"פסיכוזת ההמונים\" אבל אני עדיין מוטרד מאוד לאור הדברים הבאים:
האנשים שמינינו לעמוד בראש שירותי הביטחון (הרמטכ\"ל וראשי המוסד והשב\"כ וכן ניצן אלון ושר הביטחון) סוברים שיש לחתום על העסקה ושמבחינה ביטחונית ומדינית אנחנו יכולים לעמוד במחיר שלה. המידע שבידיהם בוודאי מעמיק ורחב מזה שבידנו ואין ספק שמדובר בציונים ופטריוטים שטובת המדינה בראשם. ראוי לזכור גם דברים חשובים מאוד:
(1) האנשים האלה הם שליחיו של ראש הממשלה למשא ומתן. הוא בחר אותם למשימה זאת ועל כן הוא בהכרח סומך עליהם ועל יכולותיהם ושיקול דעתם.
(2) העסקה שראשי שירותי הביטחון ממליצים עליה הוצעה על ידי ראש הממשלה עצמו בתחילת השנה.
(3) ראש הממשלה לא הציג נימוקים מסודרים לחזרתו בו מהעסקה. לא פורסם דו\"ח אלטרנטיבי מטעמו ולא נערכו דיונים משמעותיים בקבינט (לצערנו חברי הקבינט הם לא האנשים הטובים ביותר שמדינתנו יכולה לספק) ולא ניכר שיש תהליך קבלת החלטות מעמיק ומקצועי. פשוט ראש הממשלה שינה את דעתו והכריע נגד העסקה.
לפיכך אני מסיק שאדם רציונלי מן השורה היה בוחר לסמוך על העמדה שתומכת בעסקה. הרי בוודאי איננו בעצמנו יכולים לנתח את השפעת פעולות מסוימות כמו ההחזקה בציר פילדלפי או כניסת רפיח וכדומה ולכן ראוי לסמוך על ראשי כוחות הביטחון כשם שסומכים על נציב כיבוי האש או נגיד הבנק המרכזי בהמלצותיהם המקצועיות.
שאלתי על כן היא כזאת: מדוע שאדם רציונלי לא יבחר לדבוק ולתמוך בעמדה של ראשי כוחות הביטחון ולסמוך עליהם וזאת אפילו אם באופן אישי הוא אינטואיטיבית מתנגד לעסקה?

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 3 חודשים

אענה בקצרה (יחסית).
איני מייחס חשיבות רבה לחוות דעת של "מומחים", שכן  אני רואה את ההטיות שלהם באולפנים. הם כמו רבים אחרים נשטפים בזרם העכור של הפסיכוזה ההמונית, ומערבבים שיקולים ערכיים עם שיקולים מקצועיים. ערכים זה בסדר גמור, אבל הם לא מומחים לערכים. אני מהמר שאין אחד ביקום שהיה אומר לנו להפסיק את המלחמה לולא השיקול של החזרת החטופים, כלומר שמדובר בדילמה בין ערכים לשיקולי ביטחון ומדיניות. בזה הם לא מומחים ואין לי בהם שום אמון.
גם אם אפשר לסמוך על שיקול הדעת הביטחוני של הנושאים ונותנים, אין להם מידע על האילוצים המדיניים שלנו. למשל, השאלה האם נוכל לאחר זמן לחזור ולכבוש את פילדלפי אינה צבאית. ברור שנוכל, ואת זהה יכול לדעת כל טוראי. השאלה היא  מדינית, האם יאפשרו לנו את זה. וכאן אין להם שום מידע. רק לביבי יש את המידע המלא.
איני מאמין לדיווחים על כך שביבי הסכים למשהו, אלו שמועות בעלמא, וכל יודעי הדבר אומרים שההסכם היה כללי ובלי להיכנס לפרטים. רק אמול שמעתי כתב ערוץ 11 מדווח שבהסכם ביידן לא היתה מילה על פילדלפי.
לדעתי זה ויכוח עקר כי גם אם ניסו מפילדלפי חמאס לא יחזיר שבויים, ובטח לא את כולם. זו שיטת הסלאמי. הם מודיעים שוב ושוב שלא תהיה עסקה בלי נסיגה מלאה והפסקת הלחימה עם ערבויות שהיא לא תתחדש. אולי יחזירו כמה שבויים תמורת מחיר גדול מאד, אבל תמיד יהיו שם עוד שבויים כי הם לא אידיוטים כמונו. וכך נמשך לנצח לוותר להם תמורת עוד שבוי ועוד רצח.
פסיכוזת ההמונים גורמת לחמאס להתנגד לעסקה ולרצוח עוד שבויים. הם רואים שכמה שירצחו יותר כך הם ירוויחו יותר ויפוררו אותנו מבפנים. אז למה שיסכימו לעסקה ולמה שלא ירצחו עוד חטופים? כך שלא רק שזה לא מבוסס אלא זה מזיק והזוי. ממש בגידה ושיתוף פעולה עם חמאס (כמובן לא בכוונה אבל תוצאתית יש קואליציה וסימביוזה מופלאה בין חמאס למוחי קפלן ומשפחות החטופים). אנחנו רבים בינינו וחמאס יושב ומחכך ידיו בהנאה. אין בכלל עסקה על השולחן אבל אנחנו כבר מפורקים מרוב ויכוחים.
גם לי אין אמון בממשלה הזאת, וכתבתי זאת בחריפות רבה לא פעם. אבל אין היגיון ואין בסיס עובדתי להאשמות שהם לא רוצים את החטופים ושהם משיחיים ובכוונה מסכלים עסקה. אן היגיון באמירה הזאת (כי האינטרס של ביבי הוא להחזיר חטופים) ואין לה שום בסיס עובדתי. אפילו האמריקאים אומרים שחמאס הוא שמסכל אותה וישראל נענית שוב ושוב. אבל העובדות לא משחקות כאן תפקיד. אתמול ביידן אמר שביבי לא עושה מספיק להשבת החטופים, ומיד כולם רואים סתירה מול דברי בלינקן לפני כשבועיים שאמר שישראל נענית ודווקא חמאס מטרפד. אבל כל בר דעת מבין שאין שום סתירה. ישראל אכן נענית ועושה הכל, אבל לדעת ביידן היא לא עושה מספיק כי הוא רוצה שנוותר יותר. אבל זה האינטרס שלו ולא שלנו. אנחנו נשלם את המחיר על הימור  לא מוצלח. האמריקאים רק רוצים שקט. ראינו כבר למה מובילה רדיפת השקט (גם של ביבי עצמו).
גם אם ביבי הציע עסקה כל עוד היא לא נחתמה ולא הוסכמה על ידי חמאס, זכותו וחובתו לחזור בו אם הוא רואה שעשה טעות או אם הוא רואה שחמאס שוב מעלה דרישות ונוקט בשיטת הסלאמי. א"ב של מו"מ הוא שאם הצעתי הצעה ולא הסכמת, אני חוזר בי מהצעתי. אחרת זה מזמין סלאמי. אני אציע, אתה תסרב ואני לא אחזור בי ואז נוצר לחץ עליי לוותר הלאה, וחוזר חלילה. כל מתחיל במו"מ יודע שהדרך לטפ לבזה היא לומר לצד השני אם אינך מקבל את הצעתי היא לא על השולחן יותר. מתחילים מחדש.
כל מה שכתבתי כאן הוא היגיון פשוט ואיני רואה כיצד ניתן לחלוק עליו. זה שאנשים לא מבינים זאת בעצמם זה רק בגלל הפסיכוזה.

בעל דבר הגיב לפני 3 חודשים

יישר כח!

רפאל הגיב לפני 3 חודשים

גם כשבוצעה ההתנתקות בידי שרון וכשנחתם הסכם אוסלו בידי רבין טענת שרק לשרון/רבין יש את המידע המלא ושבכלל אין דבר כזה מומחיות ביטחונית ושההפגנות הם פסיכוזת המונים?

מתנחל הגון הגיב לפני 3 חודשים

אוסלו וההתנתקות היו הצלה וטוב שנעשו
הבעיה הייתה בעיקר איך התנהלו עם המתנות האלו אחר כך

השאר תגובה

Back to top button