תמיהתו של הרב על שיטת דקארט
קראתי את הספר שתי עגלות וכדור פורח לפני זמן רב, אבל לפי מה שזכור לי הרב תמה על דרכו של דקארט בכך שאינו יכול ליצור מאומה ולמעשה לא תורם לעולם (הספר אינו תחת ידי) אולם נראה שהרב מודה שמה שדקארט כן אומר, גם אם לא מועיל, איננו חסר.
הרב חרל"פ במי מרום א בהקדמתו כותב "וארהיב עוז בנפשי לומר (על הספר שלו) שעם היות הדברים כרדיפי מיא.. לא יוכלו לקנותם בהבנה שטחית כי אם אחרי העיון הדק היטיב בכל דיבור ודיבור ובכל משפט ומשפט" עכ"ל. (ציטטתי את זה רק להדגיש שהדברים שם נאמרו לאחר מחשבה רבה)
אח"כ בשתי הפתיחות הראשונות הוא מבאר יסוד גדול בדרכי המופת.
לפי מה שאומר שם עולה, שדקארט עשה לא בחכמה כלל כשפתח בכך שהוא סומך רק על לוגיקה טהורה, כיוון שהוא כל כולו כבול בכבלי ההכרח, ואנוס ע"פ הדיבור לחשוב כך, ויש בזה ליקוי פנימי כלשונו, בניגוד למי שחושב גם מעבר לאותם כבלים. והוא מדגיש שם, לא את האינטואיציה (אפילו אם האדם מאוד זך), אלא את המסורת מעילת כח העילות כפתרון לאותו ליקוי פנימי.
שלום רב.
לא זכור לי דבר כזה בשתי עגלות. דקרט ניסה לבסס את הפילוסופיה והמדע על חשיבה טהורה (ולא הכרה), ובכך להציל את הרציונליזם (ולמנוע את הצורך באמפיריציזם). איני זוכר שטענתי שהוא לא הוסיף משהו לעולם. אין במסורת שום דבר מעבר להכרה או לוגיקה. זו לא אלטרנטיבה שלישית. לכל היותר היא מציבה את ההנחות שעליהן בנוי המופת, אבל כל מופת בנוי על הנחות. אמנם דקרט בקוגיטו ניסה להציע מופת שלא בנוי על הנחות, ואכה"מ להאריך. קצת נגעתי בזה בספרי אמת ולא יציב.
כמדומה לי בהקדמה עם הסיפור של המתמטיקאי בכדור הפורח טענת שאין תוספת ידע ע"י לוגיקה. זה רק ניתוח נתונים. דקרט רצה למצוא את הכל בלוגיקה ולוותר על הצורך של ניסיון או 'המצאות' של ההכרה האנושית.
אולם למעשה גם הלוגיקה היא פרי המצאת הכררת האדם. הכרח שטבע הבורא באדם לחשוב כך ולא אחרת.
המסורת, גילוי התורה, היא מעל ומעבר להכרה וללוגיקה. זה לא מתחיל בהכרה מתוך יישות האדם אלא מתוך הופעה עליונה חופשית מכל הכרח. והמופתים, באים רק לגלות את אותה מסורת. אבל אז המופת אינו כלי לברור האמת אלא דרך שבה הדברים באים לידי גילוי. עיי"ש ברב חרל"פ, והנפק"מ העצומה- שא"א לחדש דבר מעשי ("מעשית כוללת גם החלטה ברורה בסדרי הדיעות") אם מקורו אינו במסורת אלא רק על פי המופת. הלוגיקה לא יכולה להתפשט כהוראה עד לעולם המעשי כי היא כבולה בכבלי הכרח.
שלום רב.
אתה מחזיר אותי ליסודות שעליהם כתבתי כבר הרבה מאד (בשתי עגלות ובאמת ולא יציב). עיין שם בכל העניין. הלוגיקה לא מחדשת מאומה אבל יכולה לגלות לנו את מה שאנחנו כבר חושבים/יודעים. המסורת אינה אלטרנטיבה שלישית, והיא בהחלט כפופה ללוגיקה, כמו שהקב"ה בכבודו ובעצמו כפוף לה. הלוגיקה אינה המצאת האדם וגם לא נטועה בנו מלמעלה. גם הקב"ה עצמו "כפוף" ללוגיקה (כי זו לא כפיפות).
ראה למשל כאן:
https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%9B%D7%A4%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A7%D7%91%D7%94-%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%99-%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%A7%D7%94/
לקח לי זמן למצוא את זה.
מופיע בשמונה קבצים של הרב קוק. קובץ ז אות מא.
זו הטענה של אחדות הניגודים/ההפכים, שאני מתנגד לה התנגדות נמרצה. בעיניי דיבורים אלו ושאר דיבורים אודות דברים ש"מעל ההיגיון" הם נונסנס. וחברים לי בזה הרמב"ם במו"נ והרשב"א בתשובה ח"ד סי' רלד (אבל גם בלעדיהם הייתי אומר אותו דבר).
התכתבתי עם הרב לפני כמה חודשים על ניגוד הפכים. התחלתי אז לכתוב מאמר מקיף מדוע זה לא דיבורים באויר, ומה הנפק"מ של זה.
טרדות הזמן גרמו שלא נשלמה המלאכה. אבל בטוח אני בצדקת הדרך. ורב לי, הרב חרל"פ במי מרום מעייני הישועה פרק לג.
אשריך על שנתפסת כתומך בביטחון בנונסנס חסר פשר. כך לפחות ברור שלא תטעה. 🙂
ואם הרב חרל"פ גם הוא כותב זאת, אז הנה לך מקום שבו ברור שהוא לא ייתפס בשגיאה.
אני שוקל גם להוציא לאור אוסף מילים חסרות פשר. אלא מאי? אני בטוח שגם על זה יתווכחו איתי, אז אין טעם. 🙂
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer