תנ"ך בגובה העיניים

אני לא אוהב להסביר דעות של אחרים, ובפרט כאלה שאיני מסכים להם ולא מחזיק מהם (כמו אנשי הר המור). דומני שיש כאן שני מישורי דיון שמשום מה הולכים יחד: א. עובדתי: האם אישי התנ"ך היו אנשים או יישויות שמעל לטבע האנושי. ב. חינוכי: האם אפשר ליצור יראת שמים אמיתית כשמסתכלים עליהם בגובה העיניים.
לכאורה אין קשר בין המישורים, אבל משום מה הם תמיד הולכים יחד.
אצלי זה לא לגמרי הולך יחד. לדעתי א – לא, ב – אולי. אבל יש הנחה אחת סמויה שאיני מסכים לה והיא שיש לשעבד את העובדות לשיקולים החינוכיים. לזה איני מסכים. לכן אם האמת היא שהתשובה לא' שלילית, אז גם אם השיקול החינוכי הוא נכון איני נותן לו את הבכורה. עובדות הן עובדות.