תפילה במחשבה
יש לי פצע בלשון שממש מקשה לדבר (לדוגמא, הגיית ל, ד, ז, וכו')
1: כמה צריך להתאמץ בשביל תפילה (גם שמונה עשרה בלבד קשה ממש)
2: אם אני פטור, יש עניין להתפלל במחשבה (ממש לעבור על מילות התפילה) או שמיותר לגמרי?
(לפני שנים רבות שמעתי שיש כאלו שמלכתחילא כך מתפללים, אין לי מושג על מי מדובר)
אם אתה יכול עליך להתפלל. אם הקושי רב, אפשר רק ברכות, ק"ש ושמו"ע. מה שאתה לא אומר בהחלט יש לומר בלי קול או במחשבה.
ב"קושי" התכוונתי כאב חד. אני צריך להתגבר על הכאב ולהתפלל ברכות ק"ש ושמו"ע?
(לחש לא פוטר מהכאב)
תודה רבה.
האם שפת סימנים היא שפה לגיטימית לעניין זה?
בגמרא מבואר שבעל קרי מהרהר בלי לדבר. אם זה סבל גדול מאד אולי יש להקל כמוהו.
לגבי שפת הסימנים זו שאלה/הצעה מעניינת. לפחות לגבי הדברים הנאמרים בכל לשון יש אולי מקום להחשיב גם את שפת הסימנים.
הרב כתב: "אם אתה יכול עליך להתפלל. אם הקושי רב, אפשר רק ברכות, ק"ש ושמו"ע."
לא הבנתי, הרי ברכות ק"ש וק"ש ושמו"ע, זה המספיק לכל אדם. הרי לא חייב לומר עוד קטעים מהסידור. אני טועה?
למה? יש פסוקי דזימרא, קידושא דסידרא.
סליחה פשוט היה זכור לי שקראתי בעבר שכתבת שאתה אומר רק ברכות קריאת שמע, קריאת שמע, ועמידה. כנראה קראתי את זה במקום אחר. טעות שלי.
בכל אופן, רק לדעת, מעיקר הדין: מה חייב להתפלל? פסוקי דזימרא וקדושה דסידרא הם חובה? ומה עם פיטום הקטורת?
חפש ברשת "סידורן של יחידים".
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer