תפילין כל יום ועוד
שלום הרב מיקי. הצטברו לי כמה שאלות ואני מניח כאן את כולם יחד למרות שאין ממש קשר ביניהם
1- האם אדם חייב/צריך/מומלץ להניח תפילין בכל יום?
2- האם יש משום מעיד עדות שקר בקורא שמע ללא תפילין אם מתכנן להניח תפילין אחר התפילה?
3- האם זמן קימה לענין קריאת שמע משתנה לפי הזמנים. או שגם היום הוא קבוע לפי 3 שעות זמניות? והאם יתכן לפי זה שזמן תפילה יהיה מוקדם יותר מזמן ק"ש (כיון שקביעות הזמן לענין תפילה היא מדרבנן וכך תקנו).
4- לענין הידור מצוה יותר משליש הרב ביאר בטוטו"ד למה בריבוי נרות חנוכה זה לא שייך. האם י"ל דמ"מ אין מקום להדר בשמן זית שיקר הרבה יותר מנר שעוה? והאם אין להדליק נרות יותר מ40 דק' (שזה שליש יותר מאשר חצי שעה).
5- האם לנוהגים כשיטת ר' חיים נאה בשיעורים מותר לברך על הפרשת חחלה לפי השיעור שלו, או שמחוייבים לחשוש לחזו"א מדין סב"ל? והאם יש חילוק לבין מי שחקר את הסוגיא ועלה בידו כשיטת הרב נאה, לבין מי שהולך בשיטתו רק מתוקף מנהג?
תודה רבה!
1. כך מקובל למרות שהמקור אינו ברור.
2. כך אומרת הגמרא ברכות יד. יש לפקפק בסברה הזאת, אבל מה שחשוב הוא שהגמרא מורה לנו לעשות זאת עם תפילין. אז בלי קשר לנימוקים זו הוראה הלכתית (כך לפחות מקובל להבינה).
3. ייתכן. נשאלתי על כך לפני כמה זמן ועניתי שאין לי דרך ברורה לשנות את הזמן לאור שינוי הנסיבות (השאלה האם בני מלכים זה סימן או סיבה).
4. בכל ההידורים שאינם מדיני המהדרין ומהדרין מן המהדרין (כלומר כל מה שלא קשור למספר הנרות), ההידור כפוף לגדרי הידור הרגילים.
5. מי שחקר ודאי ינהג כפי שעלה בידו. מי שלא חקר, יכול ללכת אחרי המנהג, או בהיעדר מנהג לחשוש לספק.
המקור לחיוב להנחת תפילין כל יום נמצא בסמ"ג עשה ג:
עוד אמרו רבותינו במסכת מנחות (דף מד.) כל שאינו מניח תפילין עובר בשמנה עשה בכל יום שהרי יש שם ארבע פרשיות ובכל אחת יש מצות עשה של יד ומצות עשה של ראש.
למעשה הסמ"ג הנהיג להניח את התפילין בזמן התפילה לכל עם ישראל שכן בזמן הראשונים סברו שגוף נקי הכוונה גוף נקי מעברות ולכן רק חסידים ואנשי מעשה נהגו להניח תפילין וחלקם רק בעשרת ימי תשובה לאחר סליחות.
כמה הערות.
הבאתי כאן בעבר את מאמרו של ידידי הרב יצחק מאיר יעבץ שעסק בדין תפילין בכל יום.
1. הסמ"ג אינו מקור במובן המהותי. הוא מביא גמרא.
2. גם בגמרא ברכות יד איתא שמי שאומר ק"ש בלי תפילין זה כעדות שקר, ומשם גם עולה שמדובר בכל יום.
3. השאלה מהו המקור ההלכתי שחיובם בכל יום זה לא ברור לי. הגמרא שהוא מביא שם לא נראית כמו אמירה הלכתית ממש. בוודאי שמוני המצוות לא מנו כאן ארבע מצוות. אבל אולי כמשיח לפי תומו באמת רואים כאן שזה כל יום.
4. הוורט על גוף נקי מעבירות והוורט הנוסף שלא הניחו תפילין בזמן הראשונים (תוס' שבת מט כתב שהמצוה רפויה אבל לא ניתן להסיק מכאן מסקנה כה מרחיקת לכת) הם וורטים. בטח מישהו עשה פרנסה (דוקטורט) מזה. בפשטות זה גוף נקי פיזית, ויוכיח החשש שמא יפיח בהם, שבגללו אסור לישון עם תפילין. וההסבר הוא שזה כמו אמירת דבר שבקדושה שדורש גוף נקי. ולגבי הנחה בכל יום ראה סעיף 1-2.
חרדי בעולמו כבר עשה לי את העבודה והביא את המקורות. מהם נראה שזה בכלל לא היה וורט:
https://bshch.blogspot.com/2021/08/blog-post_4006.html
ולמעשה הדברים מפורשים בסמ"ג באורך במצווה שם שמהם עולה שזו הייתה הסברה הרווחת שאיתה הוא התווכח.
ממש לא משכנע. מצווה רפויה זה מושג עמום. השאלה גם באלו קהילות. ממתי זה התחיל. בקיצור, וורט
בחינוך מבואר להדיא שזו היתה הסברה של אלו שאמרו לא להניח תפילין:
מה שאמרו (שבת מט.) שתפלין צריכין גוף נקי, ואמרו בגמרא מאי גוף נקי? שיזהר שלא יפיח בהן, אבל אין הענין לומר, שצריכין גוף נקי מעברות או מטמאה, כי כל אדם ואפילו טמא ובעל עברות מחיב במצות תפלין, ובלבד שידע להזהר שלא יפיח בהן, ואולי מתוך התמדתו במצות תפלין שהן זכרון גדול לאדם במלאכת שמים ישוב מדרכו הרעה ויטהר מכל גלוליו. וחכמים זכרונם לברכה (סוכה מב.) חייבונו במצות התפלין לחנך בה אפילו הנערים הקטנים כל זמן שהגיעו לכלל שידעו לשמר אותן. ומזה יש להבין שדעת רבותינו זכרונם לברכה להיות כל אדם מחזיק במצוה זו ורגיל בה כי היא עיקר גדול ושמירה רבה מן העברות, וסלם חזק לעלות עמה להיכנס בעבודת הבורא ברוך הוא, והמחמירים בקדושת המצוה ומניאים לב ההמון בדבריהם מהתעסק בה, אולי כונתם לטובה, אבל באמת יש בזה מניעה לבני אדם בכמה מצות והיא רעה רבה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer