תפיסת האלוקות

אני סבור שהדיון הזה הוא ילדותי וחסר כל משמעות.
ראה בטור 74: https://mikyab.net/%D7%A2%D7%9C-%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%92%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%95-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%90%D7%A0%D7%99-%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A1/
ככלל, כל השקפה של אדם שמתגבשת למיטב הבנתו אינה נתונה לביקורת ערכית. זה מה שהוא חושב. רק אם אדם מאמץ תפיסה כלשהי שאינה נכונה בעיניו מחמת יצרו הרע, או שמא כשאינו מובן לבחון אותה ברצינות, ניתן לבוא אליו בטענות.
אתה יכול לנסות לשכנע אדם כזה שהוא טועה, אבל לומר לו שהוא אפיקורס זו אמירה חסרת משמעות. הרי זה מה שהוא חושב. מה אתה רוצה שהוא יעשה? כמובן שאם אתה חושב אחרת ממנו אז לדעתך הוא טועה. אבל זו סתם הגדרה טאוטולוגית. האם אתה חושב שאדם שחושב אחרת ממך צריך להרוג אותו או להורידו לבור? זו ממש איוולת.
מעבר לזה, אין פסיקת הלכה בנושאים שנוגעים לעובדות ותפיסות עולם. הלכות הן נורמות, וככאלו ניתן לדרוש מאדם לפעול בניגוד למה שהוא חושב מתוך קבלת הסמכות של פסיקת ההלכה. אבל ביחס לאמונות ועובדות, אם תאמר לו שהוא כופר מה הוא אמור לעשות עם זה? לחשוב אחרת ממה שהוא עצמו חושב? הוא לכל היותר  יכול לומר זאת בפיו, אבל עובדה היא שזה מה שהוא חושב. אתה יכול רק לנסות לשכנע אותו.
ובכלל, לראות את עיקרי האמונה של הרמב"ם כנכונים או מחייבים בגלל שהם "נפסקו להלכה", זו שטות גמורה. או שאתה מסכים להם או שלא. ואם אינך מסכים להם, אתה לא אפיקורס ולא טועה. אולי הרמב"ם טעה? אולי אלו ש"פסקו" כמותו טעו?