תקנות דרבנן
שלום כבוד הרב, למי יש את הכוח לתקן תקנות דרבנן? היה לי פשוט שרק לסנהדרין יש, אבל התעורר ויכוח לגבי זה בבית המדרש (הבחור השני אמר שלכל תנא יש את הסמכות ו"החכמים בגמרא" פוסקים אם כן או לא) אשמח שתבהיר לנו את הנושא ואם אפשר גם הפניה למקור.
הסמכות לתקן תקנות דרבנן מסורה לכל מי שיש סמכות פורמלית בהלכה, כלומר לסנהדרין או לתלמוד (מכוח קבלתנו אותו, ולא מכוח 'לא תסור'). לפעמים התלמוד מוסר לנו תקנה או גזירה קדומה שנעשתה בסנהדרין, ואז זה מכוח 'לא תסור' ולא מכוח סמכות התלמוד.
גם רב בקהילתו יכול לתקן תקנות שכן הם קיבלוהו עליהם (וזה רק בתחומים שאליהם הוא קיבל סמכות).
אבל פוסק או בית דין כזה או אחר לא יכולים לתקן תקנות ותקנותיהם לא מחייבות אף אחד. אמנם החזו"א כותב שיכול פוסק לקבוע שדבר כלשהו אסור מדרבנן כי נראה לו לאסור (גם בלי שהיה מוסד מוסמך שאסר זאת), והוא תולה זאת בהסמכה מכללא של סנהדראות בעבר, אבל זו תזה תמוהה ולא סבירה.
לא מבין איזה מקור אתה רוצה: ספר הלכה כלשהו? מי אמר שיש לו סמכות? ערבך ערבא צריך. המקור הוא ההבנה ההלכתית והסברה. סמכות "לא תסור" מסורה רק לסנהדרין ואין גורם סמכותי אחר. זה הכל.
לגבי סמכות התלמוד מכוח קבלתנו, ראה למשל בכס"מ רפ"ב מהל' ממרים.
תודה רבה כבוד הרב, בהמשך לשאלה, האם ניתן להבחין מתי תקנה דרבנן שכתובה בתלמוד היא מסנהדרין ומתי היא מתנא?
אני חושב שבמקרים רבים קשה להבחין. אבל אפשר להתרשם האם מוצגת כאן מסורת או נקבע דין חדש.
בפשטות הוא רוצה מקור של התורה.
מדוע בתורה כל ה לא כתוב
כבוד הרב האם זה לא יוצר בעיה בברכות שתיקנו על מצוות דרבנן, שמסבירים שם שכל מה שאנחנו אומרים אשר קידשנו במצוותיו הוא מלא תסור? או שיש לחלק בין מצוות שתיקנו חכמים, שהן לכל הדעות כניראה על ידי סנהדרין, לתקנות שאינן מצוות?
לא הבנתי את השאלה. כוונתך לדיני דרבנן מהתלמוד שאינם מסנהדרין? שאלה טובה, אבל יש שיטות שמברכים אפילו על מנהג. אז דין התלמוד ודאי לא גרוע יותר. כנראה לא תסור הוא דוגמה לכל מקור חיוב שהוא שאינו התורה. ובטח לרמב"ן בהשגות לשורש הראשון, שטוען שזו אסמכתא גם כשזה כן מתוקן בסנהדרין.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer