תקפות נישואים אזרחיים מבחינה הלכתית

תודה הרב.

בהמשך לנ"ל:

א. מתי נגדיר שבני זוג יהודיים נשואים בנישואי בני נח? מן הסתם הרף הגבוה ביותר של מיסוד הוא הרשמה ברשויות המדינה (מדינה זו או אחרת). אבל יש זוגות שחיים יחד תקופות ארוכות ללא רישום, וקיימת ביניהם הבנה שהקשר הוא בלעדי (שאסור לשכב עם אדם אחר). לעיתים הקשר הולך ומתהדק, מה שמתחיל כחברות הופך לזוגיות. מתי נגדיר את הקשר כנישואי בני נוח, לעניין שקיום יחסים עם האישה נחשב כחטא אשת איש?
ב. אם אמנם יש חטא אשת איש, האם העונש הוא מיתת בי"ד?
ג. מה"ד כאשר יש הסכמה בין בני הזוג שמותר לקיים יחסים עם אנשים מבחוץ, האם זה עוקר את הנישואים? או שנישואי בני נח ממשיכים להתקיים, בצד המצב שבו קיום היחסים עם אחרים מוגדר כחטא? והאם יש נפק"מ בין מצב שבו ההסכמה בין בני הזוג התקבלה מראש בעת הקמת הזוגיות, לבין מצב שההסכמה התקבלה אח"כ? והאם יש הבדל בין מצב שבו יש היתר גורף לקיים יחסים עם כל אדם, לבין מצב שבו ההיתר אינו גורף וכפוף לתנאים (כמו תנאי עם מי כן ועם מי לא)?
ד. אשמח שתציין לי מקור לדברי הרוגטשובר, ולדברי הרב דייכובסקי.
תודה רבה!

א. נכון. מיסוד ברשומות הוא ודאי הדרגה הגבוהה ביותר, אבל לא בטוח שזה הכרחי. אם כוונתם לחיות יחד כזוג זהו מיסוד של בני נוח כמתואר שם ברמב"ם.
ב. ודאי שלא. אין כאן איסור אשת איש ולא חיוב מיתה. זהו מושג אישות בסיסי שמחוץ לתורה. עונש המיתה והאיסור שמחייב אותו הם בעקבות הקידושין.
ג. על כך קשה לי לענות. אני משער שזה תלוי בנורמה המקובלת בעולם, שהרי זהו איסור מוסרי ולא הלכתי (אם כי יש לו השלכות הלכתיות: משעה שנתן עיניו לגרשה שוב אין לו פירות, ולחלק מהדעות לא מיטמא לה ולא יורשה, וגם אסור לקיים עמה יחסי אישות – גרושת הלב).
ד. אין תחת ידי. בטוח תוכל למצוא ברשת בהרבה מקומות.

לגבי ב', חיוב מיתה על מי שנישאת בנישואי בני נח.
למה כתבת שאין חיוב מיתה, הרי בן נח נהרג על אשת איש, שנישאת בנישואי בן נח. האם לישראל הדין קל יותר, והוא נהרג רק על מי נישאת בנישואי ישראל?

נכון מאד, אלא אם בי"ד של ישקאל יקבע עונש מיתה מחוץ להלכה. לגבי עונש לא נאמר "ליכא מידעם דלבן נוח אסור ולישראל שרי". וגזל ושאר עבירות בני נוח יוכיחו.