תרופות מרדימות וזמן תפילה‎

לכבוד הרב מיכאל שלום.
 
יש לי שאלה הלכתית שאשמח לקבל עליה תשובה ולהבין את ההגיון ההלכתי מאחוריה.
אינני מחפש קולות.
 
אני לוקח תרופות מרדימות (למחלה נפשית) שמצריכות ממני לישון כ10 שעות שינה בלילה. זה מקשה עלי לתאם את שנתי לקימה לזמן קריאת שמע ולפעמים גם לזמן תפילה.
 
א. אני סטודנט באוניברסיטה וכמו הרבה אנשים עסוקים וקשורים למעגל הזמן היומי אני מאוד מנצל את זמני ולא ממש מתבטל ב"ה.
 
ב. מעגל הזמנים היומיומי תובע הרבה פעמים מפגשים חברתיים בערב ועד שעות מאוחרות. בין המגבלות שמעצבות את היום אפשר למנות גם שיעורים באוניברסיטה.
 
ג. כמעט בלתי אפשרי עבורי לחיות ולישון בזמנים שונים כל יום – לישון כל יום בשעה אחרת – וזה גם לא ממש בריא למחלה שלי שדורשת נחת והגיינה נפשית.
 
ד. הזמן הכי איכותי בשבילי ללמידה הוא הלילה. אני הכי מצליח להתרכז בשעות הערב ובמיוחד בלילה.
 
האם אני חייב לישון כל יום בעשר כדי לקום לזמני קריאת שמע ותפילה?
היה רב שאמר לי שאני אנוס, אבל אינני מבין מדוע. אני מעוניין לקיים את ההלכה ולא לחפש קולות. אבל קיום ההלכה באופן מחמיר די יהרוס לי את היום. (למעשה אני בקושי מצליח לעמוד בזמן קריאת שמע ומצליח בדרך כלל להתפלל רק עמידה בזמן.)
יש לי כיוון מחשבתי לא ממש הלכתי שאומר שמי שכתב את ההלכות הללו במשנה התכוון לתת סדר יום בריא לאדם כמו "בני מלכים" שמייצגים אדם עם מערכת שינה תקינה, והוא התכוון לאדם בריא שיכול לישון שש שעות בלילה, ולא לאדם ששנתו משובשת. אבל אינני יודע עד כמה אפשר להסמך על הלך מחשבה כזה.
אני חושש מאוד מכיוון שמצוות קריאת שמע מדאוריתא.
 
בתודה ושבוע טוב!