תשובה על מידות רעות

שו"תקטגוריה: פילוסופיהתשובה על מידות רעות
אהרן שאל לפני 3 שנים

שלום הרב.
כתב הרמב"ם בהלכות תשובה: "אַל תֹּאמַר שֶׁאֵין הַתְּשׁוּבָה אֶלָּא מֵעֲבֵרוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מַעֲשֶׂה, כְּגוֹן זְנוּת וְגָזֵל וּגְנֵבָה; כְּשֵׁם שֶׁצָּרִיךְ אָדָם לָשׁוּב מֵאֵלּוּ, כָּךְ הוּא צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ בְּדֵעוֹת רָעוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ וְלָשׁוּב מֵהֶן: מִן הַכַּעַס, וּמִן הָאֵיבָה, וּמִן הַקִּנְאָה, וּמִן הַתַּחֲרוּת, וּמִן הַהֶתֶל, וּמֵרְדִיפַת הַמָּמוֹן וְהַכָּבוֹד, וּמֵרְדִיפַת הַמַּאֲכָלוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן – מִן הַכֹּל צָרִיךְ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה. וְאֵלּוּ הָעֲווֹנוֹת קָשִׁין מֵאוֹתָן שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מַעֲשֶׂה; שֶׁבִּזְמַן שֶׁאָדָם נִשְׁקָע בָּאֵלּוּ – קָשֶׁה הוּא לִפְרֹשׁ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו" (ישעיה נה,ז). 
 
מעודי תמהתי על דברי הרמב"ם הללו. לכאורה המובן מדבריו שעצם קיום המידה הרעה היא עבירה, להיות בעל אופי של כעס או עצלנות היא בעייתית.
להבנתי זה לא כך. מידה רעבה היא רק "מכשירי עבירה", מי שיש לו מידות רעות הוא בסיכוי גבוה יותר לחטוא, אבל עצם המידה הרעה אינה עבירה, לא מוזכר בתורה שאסור להיות בעל מידות רעות.
מה דעתך? 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 3 שנים

אקדים שאיני מבין מה תמיהה יש כאן על הרמב"ם. לכל היותר אתה חושב אחרת. בסדר, והוא חושב אחרת ממך.
כתבתי כאן לא פעם שלדעתי יש ערך עצמי בתיקון המידות, וזה לא רק מכשיר למעשים טובים. ובזה תתיישב קושיא על קושיית מהרח"ו שהקשה מדוע התורה לא מצווה על תיקון המידות. ומעודי תמהתי על קושיא זו, שהרי התורה כן מצווה: להידבר במידותיו. זו מצווה מנויה ברמב"ם ושאר מוני מצוות. ולפי דרכי זה מתייישב, שכן מהרח"ו הקשה על תיקון המידות והמצווה היא על תיקון המעשים (מידותיו של הקב"ה אינן דבר מוגדר. מדובר על חיקוי של התנהגותו, כפי שאכן דורשים חז"ל: מה הוא רחום אף אתה היה רחום…).

mikyab צוות הגיב לפני 3 שנים

עוד אוסיף שמדברי הרמב"ם כאן אין הכרח לפרש שמדובר על מידות בלי קשר למעשים. ייתכן שהוא אומר שכשמידותיו לא מתוקנות אז המעשים שנגזרים מהן קשים יותר לתיקון.

אהרן הגיב לפני 3 שנים

תודה רבה, אנסח את השאלה אחרת (אולי ענית לי אבל לא הבנתי):

לפי הרמב"ם, מי שיש בו מידת הכעס צריך לשוב עליה, גם אם היא לא הביאה אותו למעשה של עבירה.

1. מניין לרמב"ם דבר זה? היכן נצטווינו על זה?
2. עוד דבר, מה ההגיון של עניין זה? מה אכפת כביכול לקב"ה אם אני כועס אבל לא עובר עבירה בעקבות זה?

"הידבק במידותיו" הכוונה בפשטות להתנהגות מעשית, ולא למידה עצמה (כשם שאצל הקב"ה אנו מכירים רק בביטוי החיצוני של המידה).

mikyab צוות הגיב לפני 3 שנים

הוא אשר כתבתי: מצוות ההידבקות במידותיו היא רק על התנהגות מעשית. אכל מעבר לזה יש ערך של מידות טובות, והוא סברא. כמו שהמוסר הוא סברא. וניתן לומר שכמו שאיכפת לקב"ה מהמוסר איכפת לו גם מהמידות. ניתן גם ללמוד את הסברא הזאת מהפסוקים, כמו "והאיש משה ענו" וכדומה. כאמור, אני לא בטוח שאלו דברי הרמב"ם.

השאר תגובה

Back to top button