אידאות מחייבות של מוסר

אני מקווה שהרב מיכי יסלח לי שאני הדיוט קופץ בראש, אבל בא לי לענות:

פ,
תנסה לחשוב על המקרה הבא:
אתה אדם נשוי, והתחייבת לשמור אמונים לאישתך.
יש בך תשוקה לבגוד באישתך, היא מעולם לא תדע על כך, ברצונך ללכת לפרוצה כל ערב למילוי תשוקותיך המיניות.
האם אתה חש "אני עושה מעשה טוב", "אני עושה מעשה רע", "אני עושה מעשה לא ראוי", או אין כל משמעות לתחושות הללו, כי הכל סובייקטיבי.

פ כתב:
משום מה אני לא מצליח להגיב שם, אז פה.

הרב, אני לא חושב שהצבע האדום עצמו הוא אובייקטיבי, אני חושב שהוא קיים רק בתחושה הסובייקטיבית שלי. הדבר האובייקטיבי בסיפור הוא הפוטונים עם אורך הגל הנכון לייצג משהו אדום.

יש לי ראיה שהקיר שליידי קיים במובן הכי ישיר, אני רואה אותו. אני לא רואה סיבה לפקפק בראיה שלי (או באינטואיציה שאומרת לי שאפשר לסמוך על הראיה שלי). כנ"ל לגבי האינטואיציה שאומרת לי שבדרך כלל האנשים שאני דן איתם קיימים.

לא בטוח שהבנתי מה זה אומר "האם ראיה אובייקטיבית היא אובייקטיבית".. זה לא כמו לשאול "האם אפרוח הוא אפרוח"? הוא אפרוח מעצם הגדרתו..

ישי, מי אמר שאין משמעות לתחושות סובייקטיביות? לדעתי כל המשמעות בעולם מגיעה מתחושות סובייקטיביות (זה קשור לבעיית המצוי-רצוי). לפי דעתי הסובייקטיבית זה רע לבגוד באשתי, ולכן לא אבגוד בה.

ברור, אבל מה הראיה שהפוטונים קיימים?
למה להאמין לאינטואיציה שהעיניים מראות לך את האמת ולא להאמין לאינטואיציה שהתפיסה המוסרית שלך אומרת לך את האמת?
התכוונתי לשאול: כשאתה חושב שראיה כלשהי היא אובייקטיבית מי אמר שאתה צודק? לספקנות אין גבול.

כי אני לא מאמין שיש "אמת" שהאינטואיציה המוסרית יכולה "להראות" לי. היא רק מספרת לי על איך אני מרגיש לגבי דברים, לא על מה באמת קיים. זה לא כמו ראייה. לגבי ראייה אני יכול להבין שיש עצמים חיצוניים לי. זה מתיישב עם האינטואיציות שלי. לגבי מוסר, אני לא מצליח לדמיין איך אידאה של ערך יכולה להתקיים. אני לא מצליח להבין איך דבר כזה נוצר ובאיזה מובן הוא מחייב. אם התפיסה המוסרית הסובייקטיבית שלי לא מתיישבת עם המוסר האובייקטיבי, אני עדיין מחוייב לו? זה פשוט נראה לי בלתי אפשרי..

לספקנות אין גבול אלא אם נקבע אותו, ובהשראתך קבעתי אותו באינטואיציות. כמו שאמרתי אינטואיטיבית אני לא מצליח לראות איך קיום של אידאה ערכית אפשרי.

אני מאמין לאינטואיציה הראשונה ולא לשנייה בגלל שבנוגע לשנייה יש לי אינטואיציות אחרות, חזקות יותר, שסותרות אותה. אינטואיטיבית, אני לא מצליח לדמיין איך אידאה של ערך אובייקטיבי קיימת. אני לא מצליח לדמיין איך דבר כזה יכול להיווצר. אני לא מצליח לדמיין באיזה מובן היא מחייבת. אם דעתי הסובייקטיבית לגבי מוסר שונה מהמוסר האובייקטיבי, האם אני עדיין מחויב לו? זה נראה לי פשוט בלתי אפשרי, משהו שאי אפשר לדמיין. זה לא כמו להאמין שהקיר ליידי קיים

זה עניין אינדיבידואלי. אם אתה לא מאמין אז לא. לא הבנתי מה השאלה אליי. לי ברור אינטואיטיבית שיש כללי מוסר מחייבים.