אינטרנט פרוץ
שלום וברכה,
מה דעתך על הטענה הנפוצה שאינטרנט פרוץ יש לאסור (או לפחות אם אין זה עניין הלכתי, לא הגיוני שלא לסנן) מטעם איחוד עם ערווה? זאת אומרת שאם באים מי מונח שהניחו לנו חז״ל שאי אפשר (או לפחות על הרוב ) שלא להכשל בהסתרה בראיית דברים אסורים מטעם שאין אפוטרופוס לעריות?
לגבי השאלה הלא הלכתית, כל אחד יחליט לעצמו. מבחינה הלכתית ניתן לדמות זאת לליכא דרכא אחרינא (כי הסינון מטיל מגבלות מעבר למה שמתחייב). ראה בטור 487.
חברים נא לא להתבלבל, מי שמתיר אינטרנט לא מסונן הוא לא פוסק על פי התורה
ברור. לא התכוונתי לומר שזה הפסק על פי התורה. זה הפסק על פי התלמוד. התורה היא מה שאומר אמנון יצחק או רב בני ברקי כזה או אחר. לפי התורה ברור שזה אסור.
הייתי שמח לדעת סברתך הלא הלכתית בנושא , באמת. לגבי הסוגיא של ליטא דרכי אחרינא גם אני בזמני שלמדתי את הסוגיא יצא לי היתר די ברור בכל הנושאים האלה והבנתי שיש לחץ ואיסטריה מוגזמת היום שגורמת ההיפך לאנשים, ללא ספק. רק לא כזה הבנתי למה אתה אומר שזה משומש ליטא דרכא אחרינא, הרי באיכא דרכא אחרינא אם אנחנו פוסקים כמו הסוגיא בפסחים הרי שם נפסק באפשר וקא מכיוון שזה מותר, לא צריך בכלל להגיע לליכא דרכא אחרינא.
אני זוכר שגם אני תהיתי בזה בעבר. הפוסקים משום מה מחלקים. איני זוכר כעת.
הם , בעיקרון הח״ח , מחלקים לומר שבסוגיא בבא בתרא אסור מטעם שזה עריות ונפשו של אדם מחמדתן מה שאין כן בשער האיסורים. אבל לע״ד הקטנה יש הרבה קושיות מהרבה סוגיות עם החילוק הזה. ובאמת הבן איש חי בשו״ת תורה לשמה לא נראה שמסכים עם החילוק הזה, משום ששם כתב לגבי הנאה מעצם הסתכלות באשת איש יפה ומקושטת שאם הוא רואה אותה כדי לדבר איתה ומכרח בזה ואכן נהנה מעצם יופיה פוסק שזה מותר מהסוגיה בפסחים.
יש מלא מקומות שנראה שחז״ל לא חילקו בזה
״אחרי אשה ולא אחרי ע״ז״ וכו וכו…
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer