בישולי עכום
שלום הרב,
אני כרגע בצבא ואני נמצא במוצב בו יש מטבח שיש לכולם גישה אליו, גוי טיגן לחם עם מזלג, ואז הניח את הלחם המטוגן על צלחת כדי לאכול, לאחר מכן הוא שטף את הכלים הם התערבבו עם שאר הכלים. בנוסף האדם הזה סבור שהוא יהודי לדעתו(אימו גויה ואביו יהודי) ולבוא אליו ולבקש ממנו שלא יבשל עוד במטבח יהיה פגיעה מאוד גדולה ברגשותיו.
א.מה לעשות עם המחבת שאנו יודעים בוודאות שבישלו בה?
ב.מה לעשות עם הצלחת והמזלג שאנו לא יכולים לזהות אותם מתוך כל הכלים הכשרים?
ג.כיצד לנהוג כלפי אותו אדם האם לפגוע ברגשותיו ולומר לו שלא יבשל עוד במטבח או שיש פיתרון יצירתי אחר שמאפשר להחזיק את החבל משני קצותיו?
תודה.
ראשית, אמור להיות רב לבסיס והוא זה שאמור לטפל בדברים הללו ולקבוע מי מבשל ומה הדין. ככלל, יש דיני ביטול ברוב, ואם יש צלחת שנאסרה ונעלמה מן העין להבנתי היא בטלה ברוב.
לגבי דין הכלי, נחלקו בזה הפוסקים (יש לזכור שהוא איסור דרבנן) ראה סיכום כאן:
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%91%D7%9C_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA%D7%95_%D7%97_%D7%9B%D7%93
יש לא מעט הלכות ומגבלות על איסור בישול גוי. מה שנאכל כמות שהוא חי, מה שלא עולה על שולחן מלכים, כשיהודי הדליק את האש ועוד. ויש מהראשונים שכתבו שאיסור בישולי גוי הוא כדי שלא יאכילנו מאכלות אסורות ולא בגלל חתנות (או"ז), ובזה אולי יש להקל (אם אין חשש שהוא הכניס שם מאכל אסור, או ערבב בשר בחלב). והראב"ד כתב שאם הנכרי מבשל בבית של ישראל אין חשש חתנות ואין איסור (לכאורה זה המצב כאן, אף שיש לפלפל).
ראה סיכום כאן: https://www.badatz.biz/article/%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%99-%D7%92%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D/
פתרון יצירתי הוא לא לתת גישה לכולם לבשל במטבח. זה גם נוגד את נהלי הצבא.
במטבח ציבורי, יש משום חתנות ? אין שום קרבה…
הרב, לגבי הצלחת שנאסרה ונעלמה מהעין, זה לא בגדר דבר שיש לו מתירין (כיוון שאפשר להגעיל את כל הכלים ולצאת מידי הספק)?
שאלה מעניינת, אבל זה ספק דרבנן שבטל ברוב, אין סברא להחמיר בזה גם אם יש לו מתירין. מעבר לזה, שספק רב אם דבר כזה נקרא דבר שיש לו מתירין. זה כרוך בטורח גדול ולא ברור אם בכלל יכולים לעשות זאת שם במוצב.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer