ברית מילה במשפחות לא דתיות

מדוע אין בעיה מוסרית לאדם להכאיב לעצמו. אם רוצה בכאב זה עניין אחר, אבל אם סובל כאב בגלל ערך א' אז יש פה קונפליקט רגיל בין המוסר (אל תגרום כאב) לערך ההוא. ואותה עוצמה שדורשת ממנו לוודא במעשה או מחדל שלא יהיה כאב לאחרים דורשת ממנו לא לגרום כאב לא רצוי לעצמו.

אין שו םבעיה מוסרית להכאיב לעצמו. יש אולי בעיה מוסרית שמי שמורה לו להכאיב לעצמו.

?
א. הסברא בפני עצמה לא מובנת לי, מה אכפת למוסר הנאצל אם הסובל הוא נמען הציווי או אחר.
ב. מדוע לדבריך כלפי אדם עצמו אין תביעה מוסרית להציל חבירו מכאב קטן גם במחיר של כאב גדול לעצמו.

מעניין שדעה כזאת שלך (מפליאה בעיניי) לא הופיעה בטורים על התייחסות עצמית ואהרוני. אטו פשיטא היא

א. למוסר הנאצל חשוב שאדם לא יגרום סבל לזולתו. הוא לא תוצאתני.
ב. אין תביעה כי מה שדוחה את הצו המוסרי הוא הזכות שלי לא לסבול (ולא הערך המוסרי לא לסבול. אין כזה ערך). כמו שאיני חייב למסור עצמי כדי להציל את זולתי, גם אם יש כמה אנשים שיינצלו. אין לי חובה לתרום כסף להצלת האחר מסבל, למרות שאין ערך בהחזקה בכסף. הזכות שלי על הכסף דוחה את החובה המוסרית.
ג. אכן פשיטא היא.

אם לא שעכוזי עדיין דואב מהנפילה מהעץ שטיפסתי עליו כדי למצוא ציפורים הייתי צווח ככרוכיא

אם לא היית נופל, כנראה היית בעצמך כרוכיא.

בעצם מדובר בהסתברות מותנה הפוכה: אם היית כרוכיא לא היית נופל מהעץ. ודוק היטב.

והגמרא בחולין שם לגבי שילוח הקן הייתה יושבת בין רובדי אילן רואים כל שאם תשמט נופלת עליהם היינו שאומדים לסימנא גם בדבר שאי אפשר כההיא דאוקימתות ביבם שנתקע