התייצבות בעמדות מיעוט מובהקות
נקודות התייצבות במערכת דו מפלגתית. העמדות בתחום מסוים נעות בין 0 ל1. נניח היפותטית שהאנשים מתפלגים באופן אחיד על ציר העמדה (ולא התפלגות נורמלית סביב חצי). השמאל בין אפס לחצי והימין בין חצי לאפס. סטייה קטנה ואחת המפלגות זכתה בשלטון (נניח השמאל). כעת היא דנה בתוכה ומגיעה להסכמה סביב האמצע שלה (רבע) וזאת המדיניות. אם בקדנציה הבאה המפלגה השנייה תזכה (ימין) אז היא תנהיג מדיניות סביב האמצע שלה (שלושה רבעים). יוצא שהמדיניות תתנדנד בחדות בין רבע לשלושה רבעים, ותמיד רוב הציבור יתנגד למדיניות הנהוגה (ולכן מרכז הציבור ידורבן לשנות את ההצבעה). מה דעתך על התיאור הזה. האם יש כאן בעיה. האם אתה מכיר שם לתופעה הזאת או הכללה שלה.
מעניין. אני חושב שזה נכון עקרונית, אבל כמובן מדובר בתיאור מאד מפושט של המציאות. ראשית, אין לנו פוליטיקה דו מפלגתית. זו קואליציה של הרבה מפלגות שממצעות זו את זו. הן גם לא נמצאות באמת זו ליד זו בכל הצירים. מעבר לזה, גם בתיאור שלך לא בהכרח המדיניות מתייצבת סביב 1/4 או 3/4. זה תלוי במי מוביל את הגוש ולא בממוצע. מעבר לזה, יש גם הרבה נושאים על הפרק, ולכן התנגדות להחלטות ממשלה בנושא אחד לא מחייבות התנגדות בשאר הנושאים.
המודל שלך עורר אותי למחשבה על שאלה משיקה. אשתי שאלה אותי מדוע אנחנו מתייצבים כל פעם מחדש על חצי חצי. איך זה שלעולם לא נוצרת קואליציה של 80 ח"כים, כלומר שיש שוויון בין הגושים? הוא הדין בארה"ב. אולי המכניזם שאתה מתאר יכול להציע הסבר. כשיש סטייה לאחד הצדדים אכזבת הציבור מחזירה אותנו לדרך האמצע. אבל כאמור, אני לא בטוח בקשר בין המודל שלך למציאות.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer