ידוובנה כמשל‎

היי  מיכי
אני  מנצל את נדודי השינה  שתקפו אותי כדי לחלץ תובנות חשובות מאד  ממקרה ידוובנה-  הכפר הפולני  בו  לפי  טענת ההיסטוריו יאן גרוס  התושבים הגויים  רצחו  תוך התעללות את היהודים שחיו  בקרבם.
ואני מעז לתהות: למה זה מועיל?  האם חשיפת האמת  ההיסטורית היא  ערך עליון,  ויקוב  הדין  את ההר,  ואת האמת צריך לומר  ולפרסם גם אם היא  עלולה  לעורר  צונאמי?! 
אני  חושב שאין דומה  מקרה ידוובנה  לגרמניה הנאצית- שם  הדברים תועדו בזמן אמת, וחלק מצאצאי הרוצחים ידע  שהוריו בצעו  מעשי זוועה,  והדור השלישי כבר גדל  לתוך אשמה  זו , עכשיו לחלק ממנו כבר  נמאס  לשאת בעול האשמה.
אבל נראה  לי  שעלינו לשים עצמנו  במקום של  תושבי ידוובנה הנוכחיים,  אנחנו מצפים מהם  שיכירו באשמת הוריהם וסביהם  בבצוע מעשי זוועה.  אני  חושב  שציפיה זו היא  בלתי  אנושית-  עלינו לקחת  בחשבון שהתנהגות אנושית נורמאטיבית לא  תאפשר לבני אדם  לאמץ טענות על מעשי זוועה  שבצעו  הוריהם או סביהם  על סמך טיעוני  אדם זר שפתאום נוחתים עליהם.
אינני יודע כיצד  היה  על ד"ר  גרוס  לפעול כאשר הוא  ניגש  למחקר  אודות ידוובנה. אבל  אני  חושב שארוע זה מוכיח שבבואנו  לתכנן מהלך כלשהו  שעשויה לו להיות השלכה על זולתנו,  חייבים אנו לשים את עצמנו במקום אותם אנשים שחייהם עלולים  להיפגע במידה  זו או אחרת  כתוצאה  מעשייתנו, וחובתנו  לחשוב על היפגעות זו  לא דרך הראיה  האישית שלנו,  אלא  דרך זווית הראיה של אותו זולת בהתחשב  עם המטען  התרבותי  שלו- שעשוי  להיות מאד שונה מזה  שלנו. 
אני   מדגיש שזהירות בהצפת פשע אמורה  להיות  תקפה רק  במקרים בהם הפושעים  כבר  אינם  בחיים.  ברואנדה  יש נסיונות  מעניינים בהתמודדות עם האלימות הרצחנית של  העבר הלא  רחוק-  אבל להם אין  ברירה אחרת.
אינני  טוען שעלינו להכפיף את  גילוי האמת לרגשות הזולת, אבל  אנו חייבים להתחשב גם  בה. אבל  בראש מעיינינו  צריכה לעמוד השאלה  באיזו מידה  הצפת  נושא בעייתי תתרום לשלום- לא רק עכשיו, אלא בעתיד.
התחלתי  לכתוב  דברים אלו בלילה  שבין יום  ב' לג'. ובמשך היום הוספתי עליהם ושיפצתי. עכשיו נזכרתי  באירועים ממלחמות ישראל-  לא רק  בטבח שהיה לדברי טדי כץ  בדור, אלא גם בארועים  שמתי  מספר יודעים עליהם- החל ממלחמת השחרור, דרך  מבצע  קדש ועד ל6 הימים. אז  כפי  שאנו  למדנו  מנסיוננו  כאן- הצפת אירועים קשים עלומים  יוצרת רק רגשות טינה ושנאה  והאשמות על בגידה .ואין היא תורמת לשלום .מוטב איפה  להתמקד בחיפוש  דרכים למניעת  אלימות  בעתיד,  וכאן צריך לפעול בתחכום, רגישות  ובנחישות .
אז  בינתיים  לילה  טוב ומועדים שמחה.