סוגיית מחוסר קציצה
שלום הרב
בסוגיית מחוסר קציצה בגיטין דף כא: מבואר בדעת ר"ת(בסוף התוס') שמותר לגזוז דבר מועט בגט ודבר זה נלמד מדין גזייה לזמן כמבואר לעיל דף יז: ששם מדובר בתקנת חכמים לגבי זה שאם אין זמן כשר אז מדוע תיקנו חכמים זמן והרי הרמאי יכול אחרי שנתן לחפות על בת אחותו ולחתוך את הזמן ומתרצת הגמ לרמאי כזה לא חיישינן אומר ר"ת מזה שהגמרא לא תירצה שאם הוא יראה את הגט קצוץ אז יפסלו לו אותו מדין מחוסר קציצה לכן מותר לקצוץ בדבר מועט אבל המעיין יראה שם שמדובר בחשש גזייה לזמן דווקא אחרי הנתינה ואם כן לכן לא תירצה הגמ משום מחוסר קציצה ?
מקופיא איני רואה הבדל.
גם אחרי שנתינה יפסלו את הגט, ולא יאמינו לה שהתגרשה ובוודאי לא על מועד הגירושין. הזמן רלוונטי בד"כ לדיונים שאחרי הנתינה.
לא הבנתי את תשובתך
כאשר הגט בא בית הדין זה תמיד קורה אחרי הנתינה, ואז בית הדין דן בדינם של הגירושין שכבר התרחשו קודם. ר"ת אומר שאם הגט מגיע לבית הדין אחרי הנתינה והם רואים זמן קצוץ היה עליהם לפסול את הגירושין כי ההנחה היא שהזמן היה קצוץ כבר בזמן הגירושין כאשר הגט ניתן. ואפילו אם נקצץ אחרי, הרי כל תקנת זמן בגיטין היא מחשש חיפוי או משום לקוחות, ואלו דיונים שקורים בד"כ אחרי הנתינה. לכן כשפוסלים גט קצוץ מדובר על גט שרואים אותו קצוץ גם אחרי הנתינה. יש לזכור שזהו פסול דרבנן. אין טענה שהגט בטל משום קציצת הזמן.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer