עשרה בטבת

אמר רב פפא: הכי קאמר:

בזמן שיש שלום – יהיו לששון ולשמחה;

יש שמד – צום;

אין שמד ואין שלום – רצו מתענין, רצו אין מתענין" (ר"ה ח, ע"ב).
האם אפשר לומר שכבר יש שלום? או שאולי ההגדרה של שלום זה שאין מלחמות בכלל?

נדמה לי שקשה מאד לומר שכבר יש שלום, ובוודאי לא שמי ששמו שלום כבר השכין את שמו כאן (כלומר שנבנה המקדש).

שלום הרב:) חזרתי לעניין אחרי הפסקה של כמה שנים… בעקבות הצום הבעל'ט:
בקשר למימרא רצו מתענים וכו'…

מי זה 'רצו'? הקולקטיב? הסנהדרין? ומה עושים כיום כשאין גוף מוסמך? מי מחליט אם רוצים או לא להתענות?

בטור או"ח סי' תקנ רואים שהדבר תלוי ברצון רוב ישראל, כך גםן נראה מדברי אביו הרא"ש בר"ה שם. וכן כתב הרמב"ן בספר תורת האדם. יש פוסקים שמהם עולה שזה תלוי ברצון הקהילות השונות (והריטב"א כתב – "רצו בית דין – מתענין", ואולי לזה כוונתו). אבל בפירוש המשניות להרמב"ם משמע שהדבר תלוי ברצון כל יחיד.
הפוסקים כתבו (הטור שם) שבימינו רצו ונהגו להתענות, ולפיכך אסור לפרוץ גדר, וכל שכן בדורות שיש שמד חובה מדברי קבלה להתענות.
נראה שזה תלוי ברצון כלל ישראל, אלא אם יש קהילה ייחודית עם מנהג אחר. לא סביר שזה תלוי באדם פרטי. כיום המנהג הוא להתענות.