פסיקת הלכה
שלום וברכה הרב.
לפי הבנתי הרב סובר שיש לו לאדם לפסוק באופן עצמאי ואוטונומי מתוך הכרעה לאחר העיון בגמרא ובראשונים, ואכן כך מחנכים ומעודדים אותנו בישיבה, וכך אני משתדל לעשות.
רציתי לשאול כיצד עליי לפסוק במצבים (רבים) בהם באמת אין לי שום הכרעה לאחד מהצדדים. כלומר, שני הצדדים נראים לי מאוד הגיוניים, הטיעונים והראיות לכל הכיוונים נראים לי שווים פחות או יותר ואני לא רואה שום עדיפות מכרעת לאחד הצדדים. האם לכתחילה להחמיר? לכתחילה להקל? לפסוק לפי השיטה שרוב העם נוהג? להכריע לפי הפוסק שאני סומך עליו יותר? להטיל מטבע?
תודה מראש.
יש דיני ספיקות. זה גם חלק מההלכה.
אם זה ספיקא דדינא ואין לך עמדה, יש הטוענים שעליך להחמיר, אבל לשיטות רבות גם כאן יש דיני ספיקות. אם יש מנהג ודאי שיש לו משקל, ואם אין לך עמדה ברורה אחרת לך אחר המנהג (אם הלכה רופפת בידך הלוך אחר המנהג). אם יש כמה מנהגים ויש לך פוסק שאתה סומך עליו אתה יכול ללכת אחריו. כמובן לא לבחור כל פעם פוסק אחר (קולי זה וקולי זה רשע).
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer