פצפיסט

תודה על התשובה,
מדובר בהשקפה ולא בתחושות.
כשאתה אומר ״האויבים שלנו אינם פציפיסטים״ או שאתה טוען שאי גיוס זו התאבדות, אתה בעצם מניח שהפעולות שלי ישפיעו *רק* על ״הצד״ שלנו. ואת זה אני לא מבין.
זאת אומרת, אם אני טוען שאני לא מתגייס כי אני חושב שכולם צריכים להמנע מלהתגייס, למה לענות לי ״מה יקרה אם כולם *בישראל* לא יתגייסו?״
זה כמו לענות לי ״מה יקרה אם כולם *בבניין* שלך לא יתגייסו?״
אני לא מבין את הצמצום הזה.
בצו הקטגורי כאשר אנחנו בוחנים פעולה כלשהי אנחנו שואלים מה יקרה אם כולם ינהגו ככה ולאו דווקא אוכלוסייה מסוימת. כשמישהו מסרב לשלם מיסים אז השאלה היא לא ״מה יקרה אם כולם בנהריה לא ישלמו מיסים?״ נכון?
אני לא סומך על אחרים שיעשו את העבודה עבורי, אלא אני רוצה לנהוג מתוך מחשבה ותקווה שבכל מקום יהיה אחוז מסוים של אנשים כמוני (שאיפה לשינוי הדרגתי).
מאמין שגם ״בצד השני״ רוב האנשים מעוניינים להתגייס אבל מיעוט קטן מאוד (גם ״בצד שלנו״ אני מיעוט קטן מאוד) חושבים כמוני ומעדיפים שלא להתגייס, למרות שיש מישהו ״בצד שלהם״ שאומר להם שזו התאבדות כי מה יקרה אם כולם ״בצד שלהם״ לא יתגייסו.

פלפול משעשע להפליא. אז לשיטתך, אסור ללכת ללמוד רפואה כי אם כולם ילמדו רפואה מי יהיה בצבא ובכלכלה ובתעשייה ובמשפט? כולם זה כולם.

וחוצמזה, שאלתי אותך גם לשיטתך: נניח שהצו הקטגורי אומר לא להתגייס, אבל אם לא נתגייס נמות (כי הצד השני לא שמע על הצו הקטגורי). אתה מציע למות למען הצו הקטגורי? זו אחת משלוש העבירות החמורות?