רגש אהבה טבעי

ראה בטור 22.

יש חילוק בין עצם הקיום של מנת משכל גבוהה לבין עצם קיומם של רגשות? שניהם לא באו מההתקדמות של האדם ע"י בחירה חופשית. ואני אכן התכוונתי לעבודה והפיתוח של הרגש (אם כי אתה חולק גם על זה).

האם אתה רואה חילוק בין עצם הקיום של הרגש לבין עצם הקיום של שכל? לדעתי גם לרמת משכל כלשהי אין משמעות ערכית אם היא לא תוצאה של בחירת האדם וההתקדמות שלו (ואני מבין שאתה כן מחלק ביניהם כאשר הם תוצאה של עבודה).

בכל אופן, ניתן לראות באדם שתיקן את מידותיו הנפשיות והוא אלטרואיסט ולא אגואיסט (שזו בעצם מהות האהבה) אדם נעלה ומתוקן יותר.

כפי שכתבתי, אכן ניתן, כי זו עבודה שלו, אבל אין הכרח בזה. אם זו לא עובדה אלא עבודה של האדם, זה תנאי הכרחי אך לא מספיק להיות הדבר ערך. השאלה האם זה באמת ערך או לא, לגביה אני קצת מתלבט ונוטה לחשוב שלא.

משום מה לא מופיעה כאן תגובתי לשאלות של הראל.????
כתבתי לו שבקיומו של שכל מבריק אין ערך, שהרי גם זו רק עובדה. אבל בניגוד לרגש, לדעתי פיתוח השכל הוא כן בעל ערך.
כעת אני חושב שזה לאו דווקא ערך מוסרי אלא אנושי – מימוש עצמי. ולפי זה יש לדון שוב בפיתוח הרגש, שאולי יש בו ערך בגלל שגם הוא מהווה מימוש עצמי (פיתוח עוד חלק באישיות שניטע בנו וראוי לפתחו). לא יודע. בכל אופן, גם אם כן, נראה שהערך הוא בעצם הפיתוח של אותו חלק בנפש (מימוש עצמי) ולא דווקא ברגש מעצם היותו רגש. כלומר לפי זה גם אימונים אינטנסיביים בתחום ספורטיבי כלשהו הם ערך, שהרי גם הם מפתחים חלקים בנפש ובגוף שלנו (רמה ספורטיבית גבוהה אינה רק גוף, כמובן). ודברי הרב קוק על כך ידועים. ראה למשל כאן:
https://www.yeshiva.org.il/midrash/4234