שאלה על השיעור תורה ולימוד תורה

שלום הרב מיכי,
ראשית כל תודה רבה על השיעורים המעניינים.
רציתי לשאול בנוגע למהלך שהצגת בשיעור בעקבות ההדגמה של מחולל הטקסטים.
אקדים בהערה: אינני מומחה או בקיא בכתבי הראי"ה, ועם זאת זיהיתי באופן מידי את הקטע האותנטי. הסיבה העיקרית (לצד בעיות מינוריות יותר של תחביר ומבנה בקטעים הראשונים) היא היכולת שלי להבחין במבנה רעיוני ברור במשפטים מסוימים בקטע הרביעי, בעקבות קריאת ספרו של הרב יוסף אביב"י לאחרונה, שעוסק בחשיפת מבניות (בעיקר בהקשר הקבלי) בחלק נרחב מאוד ממשנת הרב קוק. הפרויקט שלו מבוסס על היכרות רחבית עמוקה מאוד עם מכלול הגותו של הראי"ה, ועם רחבי ההגות הקבלית, היכרות שבאמצעותה הוא מסוגל למצוא עקביות, קשרי ניסוח, ומבנים רעיוניים, ועל פיה הוא בונה מערכת פרשנית מבוססת טקסט בלבד. (שניתן כמובן להסכים איתה או לחלוק עליה.) השאלה שלי היא האם בעצם אפשר לומר שהזיהוי שלך טקסטים מסוג מסוים ככתמי רורשאך בעייתי משום שהוא לא מבוסס על היכרות מספקת עם צורה מסוימת של ניסוח, תוכן ספציפי עליו נשען המחבר, וסגנון בעל מבניות שניתן להבחין בה בטווח רחב יותר. לצורך הענין: את הקטעים של רעק"א או מאמרין בסגנון של מאמריך יהיה לך קל יותר להבין באופן ישיר כמסווגים תחת טקסט פרוזאי, משום שאתה מושרש בצורה עמוקה יותר בעולם התכני שלהם, בצורת הניסוח, בהקשרים הרעיוניים וכן הלאה, זאת בניגוד לטקסטים רבים אחרים שלמומחים בתחום ספציפי יראו כך, ולטווח אנשים שנמצא במגבלת ידע/בקיאות/היכרות יראו "רורשאכיים". לצורך העניין, אדם חילוני שינסה לקרוא טקסט של רעק"א יהיה חסר יכולת להבין באופן ישיר את המובן הפרוזאי, אך יוכל בהתאם לכשרונו להשתמש בו ככתם רורשאך. מהצד השני, בקריאה שלך טקסטים חסידיים/הרב קוק/(אולי אפילו שירה מסוג מסוים) וכן הלאה, לא תוכל להגיע לחילוץ המובן אותו יוכל מומחה כרב אביב"י לחלץ מפסקה אקראית של הראי"ה, חוקר טוב של ביאליק משיר שלו, או מומחה ברמה מספיקה של ידע, ניסיון ובקיאות מטקסט של ר' נחמן, וכן הלאה.
אשמח לתגובתך, ושוב תודה על השיעורים ועל המאמרים.