שיטת הרב בנוגע לשנוי שפה

בספרו של הרב "שתי עגלות וכדור פורח" הרב דיבר בע"מ 156-160 על השינוי בסגנון השפה ולכן על אי היכולת לחלוק  על הדורות הקודמים כיוון שלא מדברים אותה שפה.דבר זה לא ממש הסתדר לי עם השירשור של הרב ב https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%99%D7%97%D7%A1-%D7%9C%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94/
לכן הייתי שמח אם הרב יכול להפנות אותי למאמר שלו בנושא או להתמקד בשאלות הבאות

1. עד איפה השינוי הלכה משמעותי? על תנאים ואמוראים אי אפשר לחלוק אבל האם זה נכון גם על הראשונים אחרונים וכו'?
2. אם יש שינוי בשפה ושימוש באמצעיים פורמלים אז האם לדורנו ולדורות האחרים(ראשונים אחרונים) יש את אותו יחס לגבי פירוש הגמרא? שנינו לא דוברים את השפה של הגמרא אז לשנינו יש את אותו "סיכוי" להבין את הטקסט באמת
3. איך זה מסתדר אם ההבנה של הרב שלא לחלוק על שו"ע ומדוע הוא לא התקבל
4. מה ההבדל בין אניסת הטקסט להבנה מסויימת כמו שעושה התוס לבין חלוקה על הגמרא עצמה(שאפשר לטעון שבחלק מהמקומות הוא חולק על הגמרא ממש רואים זאת בעיקר במסכת ע"ז על היחס לגויים כמו בתוס ע"ז דף יג עמוד א ד"ה אמר אביי (היש לומר) וגם יא עמוד א תוס עוקרין)

 
מקווה שזה לא יותר מידי שאלות