תרומת אברהם מן החי
שלום רב, האם לדעתך בהנחה שניתנת האפשרות לתורם להחליט למי תועבר התרומה, כגון לנשוי / רווק, צעיר / מבוגר וכדו\', יש להשתמש באפשרות זו? אם כן, מה סדר הקדימות? האם הסוגיה נידונה בפוסקים? תודה
למה שהתורם לא יוכל להחליט למי תלך התרומה? הרי הוא מחליט לתת ולכן ברור שהוא יכול להחליט למי. והרי הדברים קו"ח מטובת הנאה בתרומה שלהלכה קי"ל שהיא ממון, כלומר זכות הבעלים להחליט לאן תלך התרומה למרות ששם הוא חייב לתת. אז אם הוא לא חייב לתת פשיטא שהוא יכול להחליט למי ייתן. לא נראה לי שיש כאן על מה לדון.
השאלה מה סדר הקדימות היא שאלה שונה. אחרי שאתה מחליט שהבעלים הוא המחליט אתה שואל לפי מה הוא אמור להחליט. כאן יש לדון האם סדר הקדימה דהוריות (ראה שם יג ע"א) שייך להכא. בפשטות כן (דמאי שנא מהצלה מטביעה בנהר ומהקדימה לעניין להחיותו), אבל זכורני שיש פוסקים שדחו ואמרו שבנפשות לא חל סדר הקדימה הזה.
ובנדון דידן שהאדם כלל לא חייב לתת את אבריו (להבדיל מממון שאתה חייב לתת מדין לא תעמוד על דם רעך), יש מקום לסברא שלכו"ע אין דיני קדימה וההחלטה כולה בידו. הוא תמיד יכול לטעון שאם יחייבוהו לתת לאישה או לכהן הוא מעדיף לא לתת כלל והרי זו זכותו. לכן נראה לי מסברא שההחלטה לגמרי בידו.
בממון מחוייב לתת? אז למה אסור להציל עצמו בממון חברו, הרי חייב לתת!
מי אמר שאסור? לרוב הפוסקים מותר (פרט לרש"י ב"ק ס ע"ב, וערול"נ בשו"ת בנין ציון). ובשו"ת הרשב"א כתב שזה בדיוק בגלל זה שהוא חייב לתת את הממון.
אמנם דבריו צלע"ק, שהרי זה שהשני חייב לתת אינו נותן לי זכות לקחת. גם צדקה אני חייב לתת והעני לא יכול לקחת ממני אם לא ארצה לתת לו. החיוב הזה הוא יו"ד ולא חו"מ.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer