אדם רציונלי צריך להאמין בצופן התנכי

שו"תאדם רציונלי צריך להאמין בצופן התנכי
אחד רציונלי שאל לפני 2 שנים

ראיתי הרצאה ביוטיוב של פרופסור אליהו ריפס, הטוען שכל אדם רציונלי ישתכנע ממנה על אמינות הצופן התנכ"י. אני אמנם הבנתי את ההוכחה, אבל בכ"ז אני לא מבין בסטטיסטיקה…אז רציתי לשאול את דעתך…
הם לצורך הניסוי לקחו רשימת מילים מרש"י [כך שא"א לטעון שהם התאימו את הרשימה לרצונם, זו רשימה אפריורית] והגיעו לתוצאה שהסיכוי אליה הוא אחד למליארד.
אתה חושב שבאמת אדם רציונלי צריך להאמין בזה?
אתה יכול לראות את הסרטון שלו כאן – https://www.youtube.com/watch?v=5jVPHxa6BaU&t=926s
[אפשר לראות בפי 2 מהירות, מבינים אותו הדבר, הקטע היותר רלונטי הוא בדקה 17:40 עד דקה 27:20]
[הוא עונה לטענות פרופסור בר הלל מדקה 37:40 עד דקה 48:10]
 

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 2 שנים

אין לי כוח לזה. יש המון הטעיות בטיעונים הללו (לא חושב שבמזיד).

אחד רציונלי הגיב לפני 2 שנים

בכל זאת אפשר להציג בעיה אחת?

אחד רציונלי הגיב לפני 2 שנים

מתוך המידע על הסרטו ביוטיוב:
כיצד מחשבים את המובהקות? ראו בסרט בדקה 32, כמו כן להלן פירוט לגבי תוכנת המובהקות שעשר פרופסר רוברט הארליק:

1. מזינים בתוכנה קבוצת מילים ודילוגים וקובעים לה כמה סיבובים לעשות (גודל המדגם).
2. התוכנה מוצאת את המילים שנתנו לה בגבול מסויים של הדילוגים לפי מה שנמצא בפועל.
3. התוכנה מחפשת את המילים בטקסט התורה ורושמת את כל המקומות שנמצאו ואיזה דילוג.
4. לאחר מכן התוכנה מחפשת את הקטע באורך המינימאלי שמכיל את כל המילים האלו בהצלחה – באמצעות אלגוריתם מהיר שיצר פרופ' הארליק.
5. התוכנה רושמת את אורך הקטע הקצר ביותר שמכיל את כל המילים.
6. התוכנה משנה בצורה אקראית את כל המיקומים שבהם היא מצאה את המילים האלו ואז התוכנה מתייחסת למיקומים אלו כמיקומי המילים המתחרות – במקומות אחרים. התוכנה לא משנה את גודל הדילוג אבל משנה את המיקום בצורה אקראית על ידי גנרטור של מספרים אקראיים.
7. לאחר מכן שוב התוכנה מחפשת את האורך המינימאלי של הקטע שמכיל את המילים האלו לאחר הזזת המקומות המתחרים.
8. אח"כ שוב ושוב. בפועל עשתה את זה 200,000,000 פעמים. (ד"א יש פה חכמה גדולה של פרופ' הארליק, במקום לשנות את הטקסט ולחפש מחדש, משתמשים בשינוי-פוזיציה אקראית ומקבלים את התוצאה בשבריר הזמן שהיה לוקח בדרך ההפוכה ומקבלים את אותה התמונה הסטטיסטית).
9. משווה את אורכי הקטעים עם הקטע האמיתי בו נמצא הממצא.
10. בודקת: כמה סיבובים נמצאו שבהם הייתה הצלחה טובה יותר מהמקטע המקורי + מחצית המקרים בהם הייתה אותה הצלחה (כי זה שווה אם בכלל היו מקרים כאלו – וזה כמובן נדיר מאד).
11. התוצאה על 200 מליון סיבובים 38 מקרים שהיה ל-5 מילים. שזה כ 1 ל 5,000,000 לעומת הקטע המקורי (עמים הר יקראו).
12.ישראל יצא 1 ל 6,000 לעומת הקטע המקורי (עמים הר יקראו).
13. מוריה יצא 1 ל 30,000 לעומת הקטע המקורי (עמים הר יקראו) ואת זה דיללו החוצה בשביל לנעול המיקום ולהתייחס כאילו הסתכלנו בכל פירושי רש"י. כאשר בפועל הדילול הזה גדול בהרבה ממה שצריך היה לעשות.

פאפאגיו הגיב לפני 2 שנים

ממליץ על ספר 'צופן ימי עולם' שפיצח צופן חדש לחלוטין שבה כל פס' בתורה כנגד שנה מימות עולם (יוצא 6000 שנה) ובפס' זה באופן ספציפי רמוז הקורה באותה השנה

א הגיב לפני 2 שנים

כמות המילים שניתן למצוא שנותנות משמעות מסויימת ענקית. נראה שקודם ירו את החץ ואז סימנו את המטרה. לכן המדגם כאן לא נכון.
בנוסף יש דילוגים שמוכיחים לכאורה את הנצרות. כמו דילוג מינימלי של 3 בפרק שעוסק בעבודת הכהן של "דם ישוע אישה".
יש גם דילוגים שמביאים למסקנות הזויות.
לא חושב שאפשר להסתמך על זה.

א הגיב לפני 2 שנים

עוד בעיה שמתעוררת היא שלא ברור אם הנוסח שבידינו הוא הנוסח המקורי. יש לא מעט הבדלים בין הנוסח שהיה בידי חז"ל לנוסח המסורה. שלא לדבר על נוסחים כמו קומראן, השבעים ועוד.

פאפאגיו הגיב לפני 2 שנים

לא. בספר הנ"ל יש פרק בדיוק על שאלות אלו

השאר תגובה

Back to top button