אונאת ממון בימינו
שלום הרב מיכאל,
מחיפוש קצר בפוסקים לא ראיתי התייחסות לדיני אונאת ממון בתנאי כלכלה מודרנית. מצאתי התייחסות קצרה באתר ישיבה: http://www.yeshiva.org.il/midrash/8520 אבל זה לא ממצה. שאלתי האם דיני אונאת ממון בכלל רלבנטיים בימינו?
סברתי שבימינו מכיוון שניתן לברר בנקל את שווי המוצרים באינטרנט, לא שייך בכלל דיני אונאת ממון, ואם מישהו התעצל מלברר לפני הרכישה מה המחיר ההוגן, זאת בעיה שלו. מה דעתך?
לגבי אונאת ממון בימינו מתעוררות שאלות כבדות משקל נוספות. האם בכלל יש מחיר מסוים למוצר? לא הרי קנייה בסופרמרקט כהרי קנייה בחנות שכונתית או במחסן מזון. משלמים על המיזוג והמרחב והתאורה ועובדי השירות. יש מותגים, ויש תוצאות שונות ועוד ועוד. כעובדה, נושא אונאת ממון כמעט לא עולה בימינו.
ניתן לדמות זאת למה שקורה לגבי איסור "לא תתגודדו" – לא תיעשו אגודות אגודות. אסור להקים שני בתי כנסת בעיר אחת. האם מישהו באמת מיישם זאת? וגם לא צריך. בימינו הנורמות שונות, והמושג "עיר" הפך אתני במקום גיאוגרפי (המנהג נקבע לפי המוצא ולא לפי המיקום). גם האיסור הזה כמעט בטל מאליו לאור שינוי הנסיבות בעולם המודרני שלנו.
השיקול שאפשר היה לברר את המחיר אכן מבטל את איסור אונאה דהוי כמתנה. ראה רמב"ם הל' מכירה פי"ב ה"ז ובפכ"ז ה"ה שם. וקצל"ע מה"ח שם לגבי תגר שאף שהוא בקיא שיש בו אונאה. אמנם במחנ"א הל' אונאה סי' יט כתב שהתגר מחל מעת שהסכים למכירה והעמיד כמצב שהודיע שאינו מוחל. ראה גם בפירוש קרית מלך רב (בנו של המחנ"א) על ה"ז שם..
מה הבעיה להקים שני בתי כנסת בעיר אחת? בגמ' נזכר 'דאית בי כנישתא אחרינא במתא'. לגבי שני בתי דין בעיר אחת, אביי אוסר אך רבא מתיר, ובשתי עיירות לכו"ע מותר.
לדעת הרמב"ם שפסק כאביי (בניגוד לכלל שהלכה כרבא חוץ מיע"ל קג"ם), דנו הפוסקים שקהילות שמקורן במקומות שונים ייחשבו כשתי עיירות אף אם הם כעת במקום אחד.
בברכה, ש.צ. לוינגר
רמ"א או"ח סי' תצג ס"ג:
ולא ינהגו בעיר אחת מקצת מנהג זה ומקצת מנהג זה, משום לא תתגודדו (דברים יד, א)…
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer