אונאת ממון בימינו

לגבי אונאת ממון בימינו מתעוררות שאלות כבדות משקל נוספות. האם בכלל יש מחיר מסוים למוצר? לא הרי קנייה בסופרמרקט כהרי קנייה בחנות שכונתית או במחסן מזון. משלמים על המיזוג והמרחב והתאורה ועובדי השירות. יש מותגים, ויש תוצאות שונות ועוד ועוד. כעובדה, נושא אונאת ממון כמעט לא עולה בימינו.
ניתן לדמות זאת למה שקורה לגבי איסור "לא תתגודדו" – לא תיעשו אגודות אגודות. אסור להקים שני בתי כנסת בעיר אחת. האם מישהו באמת מיישם זאת? וגם לא  צריך. בימינו הנורמות שונות, והמושג "עיר" הפך אתני במקום גיאוגרפי (המנהג נקבע לפי המוצא ולא לפי המיקום). גם האיסור הזה כמעט בטל מאליו לאור שינוי הנסיבות בעולם המודרני שלנו.
השיקול שאפשר היה לברר את המחיר אכן מבטל את איסור אונאה דהוי כמתנה. ראה רמב"ם הל' מכירה פי"ב ה"ז ובפכ"ז ה"ה שם. וקצל"ע מה"ח שם לגבי תגר שאף שהוא בקיא שיש בו אונאה. אמנם במחנ"א הל' אונאה סי' יט כתב שהתגר מחל מעת שהסכים למכירה והעמיד כמצב שהודיע שאינו מוחל. ראה גם בפירוש קרית מלך רב (בנו של המחנ"א) על ה"ז שם..