אלוהים פרסונלי וטיעון ה'חזית הרחבה'

שו”תקטגוריה: אמונהאלוהים פרסונלי וטיעון ה'חזית הרחבה'
גל שאל לפני חודש 1

רציתי לשאול שתי שאלות, ואשמח אם תוכל גם להכווין אותי לסרטונים / דברים שכתבת בנושא.

  1. מהיותי דאיסט אני מאמין בסבירות גבוהה בקיומה של ישות או מציאות בוראת. לכן רעיונות כמו השגחה והתערבות של אותה ישות בחיי באופן אקטיבי או באופן המכופף את החוקים הבסיסיים שחלים במציאות שאני חווה הם קשים לעיכול. מהיותך אדם מאמין אני סבור שאתה מאמין גם באלוהות פרטית… תהיתי אם עסקת גם בנושא הזה של תפיסת האלוהים הפרסונלי (ולא אלוהים הפילוסופי) והאם קיימים צידוקים לוגיים בעד תפיסה זו?  או שבעולם האמונה כמו באמונה אין מקום להסברים לוגיים לשיטתך? 

 
2. עושה רושם שיהודים רבים מבדילים את היהדות מדתות אחרות בעזרת שימוש בטיעון ה’חזית הרחבה’. שוב מהיותך יהודי אני נוטה להאמין שאתה חושב שכל הדתות האחרות (שאינן יהדות) הן המצאה אנושית ולכן וודאי אתה מחזיק בתשובה טובה לשאלה למה לבחור ביהדות ולא בדת אחרת. אשמח אם תוכל לפרט מה פירוש הטיעון הזה, במה הוא מייחד את היהדות, האם סיפורי עם נורדיים, אינדיאניים או אחרים הם לא טיעון תקף באותה מידה? מה בטיעון החזית הרחבה מהווה שובר שיוון חזק כלכך אשר לתפיסת רבים מעלה את היהדות ל’מקום הראשון’? האם יש טיעונים נוספים שיהודים משתמשים בהם ע”מ לבסס את היהדות (למשל טיעון שחוזר הרבה – מורכבות החומש כטקסט שלא סביר שנכתב ע”י אדם) מה דעתך בנושא?
3. שאלה מסקרנות – האם אתה באמת מאמין שהחומש אכן נכתב ע”י משה (פרט לפסוקים האחרונים.. ) ושכל הטקסט הועבר מישות אלוהית כפשוטו? מה דעתך על תחום חקר המקרא האקדמי (כלומר חקר התנך בכלים מדעיים)? 
 
בהערכה רבה,
 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני חודש 1

1. אתה מערבב מושגים. דאיזם הוא אמונה באלוהים פילוסופי ולא דתי, אבל אין לזה קשר הכרחי לשאלת היותו פרסונלי (אני חייב להעיר שהפרסונליות שלו היא מושג עמום מאד, אבל לא אכנס לזה כאן). יכול להיות אל פרסונלי שאין לו דרישות דתיות אלא רק ברא את העולם. בנוסף, לא הבנתי את “ולכן” בדבריך. בגלל שאתה דאיסט קשה לך לקבל אלוהים מעורב? הכיוון הוא הפוך: בגלל שקשה לך לקבל אלוהים מעורב אתה דאיסט.
והרי כמה השלכות: אני כתאיסט שמאמין באלוהים פרסונלי גם קשה לי לקבל מעורבות שלו בעולם, ולכן אני נוטה לא לקבל אותה. כתבתי על כך כמה טורים כאן באתר, ויותר בפירוט בספרי הטרילוגיה שלי. הראשון עוסק בטיעונים לקיומו של אלוהים (פילוסופי) והמעבר למחויבות דתית. והשני עוסק במחשבת ישראל (כולל אימננציה ומעורבות בעולם וכדומה).
הצידוק העיקרי לפרסונליות שלו הוא התיאור שלו שמופיע בתנ”ך.
בעולם האמונה בהחלט יש מקום לטיעונים לוגיים ופילוסופיים. אני טוען יותר מכך, שבלי אמונה אין מקום לטיעונים כאלה בכלל. לא תיתכן רציונליות בלי אמונה באלוהים. על כך בשיחה  הרביעית בספרי המצוי הראשון (הראשון בטרילוגיה הנ”ל).
2. אין לי עמדה ברורה לגבי דתות אחרות, אני רק חושב שגם אם יש בהן ממש זה לא משנה  מבחינתי הרבה. אני כיהודי מחויב לדת שלי. אם הבנתי למה התכוונת בטיעון החזית הרחבה, אני בהחלט חושב שיש לו משקל. אם המונותאיזמים האחרים מקבלים את היהדות וממשיכים אותה הלאה, אזי יש הסכמה רחבה לגביה וזה מוסכם. יש חזקה שזה נכון, וכעת כל המשך שמוצע לזה טעון הוכחה. נטל הראיה הוא עליהם. בסוף ספרי, המצוי הראשון (שיחה חמישית), עסקתי בזה.
אין להשוות לאמינות של סיפורי עם נורדיים או אחרים, גם בלי קשר לחזית הרחבה. שם ברור שמדובר במיתולוגיות ואף אחד לא טוען אחרת. יש עוד היבטים, ראה שם.
מורכבות החומש לא נראית לי טיעון טוב. ולו רק מפני שאיני רואה בו שום מורכבות מיוחדת. על פניו זהו חיבור לא מאד מיוחד ומעניין, ולולא הייתי מאמין במקורו האלוהי לא הייתי מתייחס אליו בכלל. גם כיום איני עוסק בו כי הוא אולי קדוש אבל לא ממש מעניין ורלוונטי לי.
3. גם לגבי זה אין לי עמדה ברורה. אני חושב שהיה מעמד הר סיני וניתן שם משהו. איני יודע מה בדיוק ניתן, וזה גם לא מאד משנה. מבחינתי המחויבות לטקסט הזה היא כתוצאה מהמעמד, אבל האותנטיות שלו אינה תנאי למחויבות הזאת. זה מוסבר בטרילוגיה שלי.
אני די סקפטי לגבי חקר המקרא האקדמי כמו לגבי מדעי הרוח בכלל. התיאוריות שם לא מאד מבוססות בדרך כלל, ורוויות בספקולציה ובאג’נדה. מה שבדרך כלל מייחסים להגות הדתית נמצא בתחומים הללו לרוב באקדמיה. זה לא אומר שאין לדברים הללו ערך בכלל, אבל המסקנות שלהם מפוקפקות בעיניי. אדגיש שעמדתי לא קשורה להגנה על האמונה או לערעור על האמונה שיש בתחומים הללו, אלא בגלל טיבם (מדעי הרוח). אם יתברר שהכל נכון אין לי שום בעיה עם זה, כפי שתוכל להבין מהפסקה הקודמת.
בקיצור, חלק מהנקודות שהעלית מטופלות באתר כאן בכמה מקומות (וקשה לי כעת לעשות חיפושים על ל כך הרבה נושאים. אתה מוזמן לחפש, ואני בטוח שתמצא הרבה חומר). באופן מסודר תוכל למצוא את שיטתי בשני הספרים הראשונים של הטרילוגיה שלי: המצוי הראשון, ואין אדם שליט ברוח.

גל הגיב לפני חודש 1

תודה על המענה,

המעבר מקיומו של אלוהים פילוסופי למחויבות דתית הוא בהחלט קפיצת המדרגה שתמיד נראתה לי תמוהה. מדוע הכרה בקיומו של אלוהים פילוסופי מחייבת אותי מבחינה דתית לקיום מצוות ואורח חיים דתי? אעמיק בנושא… אבל אשמח גם לקרוא אולי בקצרה מה עמדתך בשאלה זו.

בעניין אחר שהעלת. האלוהים הפרסונלי שבו אתה מאמין לא מתערב בעולם בצורה של כיפוף חוקי הפיזיקה (להבנתי אותך). האם אתה מאמין באפשרות שהוא מתערב באופן של צירוף נסיבות ויצירת צירופי מקרים אשר מובילים למטרות הרצויות באופן כזה שלא מכופף את חוקי הפיזיקה? האם אופן ההתערבות השני שציינתי לא מהווה גם הוא כיפוף של הפיזיקה בכך שהוא ‘מתערב’ באקראיות של תהליכים כימיים/מכניים/ביולוגיים…

אם המעורבות של הישות האלוהית בחיי הפרט היא אפסית – בין אם כי הישות בוחרת שלא להתערב ובין אם לא יכולה – האם זה לא מייתר לחלוטין את הצורך בקיום מצוות? תפילה? אם ‘עזב אלוהים את הארץ’ מה הטעם להמשיך להלל אותו או לפעול לפי מרותו?

תודה!

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

קיומו של אלוהים פילוסופי לא מחייב מחויבות דתית. אבל אם אלוהים פילוסופי קיים זה צעד בכיוון המחויבות הדתית. כתבתי על כך בהרחבה בכמה מקומות. ובפרט בספרי המצוי הראשון.
אכן, אני נוטה לחשוב שהוא לא מתערב בחוקי הטבע, לפחות כמדיניות. זה ביכולתו כמובן, והוא יכול להחליט אחרת, אבל לאור מה שאני רואה מסביבי נראה שהוא לא עושה זאת.
המעורבות מהסוג השני שציינת אינה קיימת כי היא לא שונה מהותית מהסוג הראשון. גם על כך כתבתי המון. כל מעורבות אלוהית היא שינוי של חוקי הטבע בהגדרה, מפני שאין מרווחים בטבע. תוכל לראות על כך בסדרה שמתחילה בטור 459, ובעיקר שם בטורים 463-4.
שאלת משמעותן של המצוות והתפילות בתפיסה כזאת גם היא נדונה בהרחבה אצלי בכמה מקומות. לגבי המצוות אין שום בעיה, שכן איני מקיים מצוות כדי לקבל משהו מהקב”ה. כמו שלייבוביץ אמר, מי שרוצה רפואה או פרנסה שיפנה לקופ”ח או ליצחק תשובה. אלוקים מכוון אותנו להתנהגות הנכונה כדי ליצור עולם מתוקן ושלם יותר (לאו דווקא מוסרית, אלא מעוד היבטים). לכן אין קשר בין שאלת המעורבות שלו בעולם לשאלה האם חייבים וראוי לקיים מצוות. צריך לקיימן כדי ליצור עולם מתוקן. שאלת התפילות היא סבוכה יותר. מדובר בעיקר על בקשות בתפילה, שהן רק חלק מאחד. החלקים האחרים (שבח והודאה וכו’) אין איתם כבעיה גם בתפיסתי. לגבי הבקשות זה אכן לא משמעותי אם הוא לא מעורב. כשאגיע למסקנה שאין מעורבות באופן ברור לא אומר את הבקשות. כרגע זה לא המצב, ולכן איני יכול לבטל את הבקשות על בסיס מסקנה לא מוחלטת. מה שאני עושה הוא לצמצם אותן למקרים שבהם אין פתרון טבעי ולאחרים שאולי זקוקים לזה. איני מבקש ממנו על עצמי מאומה (אמנם בינתיים לא הייתי במצבים אקוטיים שלא היה להם פתרון טבעי).
מדובר בשאלות כבדות שנדונו כאן בהרחבה רבה, ולכן קשה לי לנהל דיון עליהן, ובטח ביחד.

גל הגיב לפני חודש 1

1. אם התערבות אלוקית מהסוג הראשון והשני כפי שהגדרנו לא קורות, האם זה לא גורר את המסקנה שאין מערכת של שכר ועונש? או שהעונש שמגיע לאדם הפועל נגד דרך התורה בא לידי ביטוי בכך ש’חוקי המשחק’ הראשוניים שהוגדרו פועלים באופן כזה שמצבו של אותו אדם יורע מעצם הפרתו את כללי המשחק אשר אמורים להטיב לו?

2. מה פירוש נולדתי יהודי ולכן אני מחויב להיות יהודי? הרי רק בתפיסה היהודית אני נחשב ליהודי… זהו צידוק בכלים יהודיים. מדוע לא יהיה נכון לומר שאני מחויב גם לתפיסה בודהיסטית או נוצרית? הרי כל תפיסה רואה את עולם הערכים שלה כנכון ביותר ואת כל היתר כהמצאה אנושית… מה הסיכוי שדווקא הדת שנולדתי לתוכה היא הדת שמגוללת את הסיפור הדתי ה’נכון’? (בכלים הסתברותיים סיכוי די זניח…)

3. מה פירוש תיקון עולם? איך מהסכמה שכלתנית על קיומו של אלוהים פילוסופי מגיעים למחויבות דתית ולרעיון שעליי לתקן את העולם?

2. שוב בעניין חוסר ההתערבות של הגורם האלוקי בחיי הפרט – האם ניתן לעשות את קפיצת המדרגה ולומר שחוסר התערבותו של אלוקים ב*חוקי הטבע* פירושה שאין השגחה פרטית?

3. מה אתה חושב על שאלת ‘ברירת המחדל’ הבאה: האם האדם נולד מאמין או שהוא נולד אתאיסט ואחרי מאמצים ניתן לפתח אצלו עמדה אמונית? אולי לאדם קל יותר לאמץ השקפת עולם דתית (וראייה לכך היא הקלות שבה ילדים מאמינים ללא הטלת ספק) ואילו דווקא האתאיסט אשר מסתכל על העולם בראייה ביקורתית שכלתנית הוא השלב הבא מבחינה התפתחותית. הרי כרונולוגית למיטב ידיעתי השלב האתאיסטי הגיע מאוחר יותר…

בהערכה רבה,

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

1. נכון, בעולם הזה. על כך אמרו חז”ל: שכר מצווה בהאי עלמא ליכא.
2. ראשית, משתמשים בכלים הסתברותיים רק בין אפשרויות שקולות שאין לך מידע לגביהן. אתה יכול לבדוק עניינית את האפשרויות ולהחליט. אם היהדות נראית לך סבירה אז אתה בוחר בה בלי קשר לסבירויות והסתברויות. מה הסיכוי שנשיא ארה”ב היום נקרא ג’ו? קלוש. אבל מה לעשות אני יודע שאכן זהו שמו. תמיד ייתכן שהבדיקה שלי מוטה ולוקה בפגמים, אבל אין לדיין אלא מה שעיניו רואות. אגב, לא בהכרח כל תפיסה רואה את עצמה כנכונה ביותר. בהחלט ישנן תפיסות לא מעטות שרואות כמה אופציות כנכונות, וכל אדם אמור לנהוג לפי הדרך שלתוכה נולד.
3. קרא בספר.
2 (?). אין השגחה אקטיבית אלא פסיבית (כלומר צפייה במה שקורה). זו לא קפיצת מדרגה אלא תיאור של אותה טענה במילים שונות.
3 (?). האתאיזם הגיע מאוחר יותר כי הוא שגוי. פעם כולם הבינו שיש אלוקים (בעיקר בגלל שהוא התגלה), אבל בשלב כלשהו הגיעו השטויות של האתאיסטים. כמו שאמר אוסקר וויילד (?) יש שטויות כל כך גדולות שרק אינטלקטואלים יכולים לומר אותן ולהאמין בהן. להערכתי האדם נולד מאמין, ובחינוך החילוני הוא מוסלל ונשטף מוחו להכחיש זאת. ראה שיחה רביעית בספרי המצוי הראשון. קצת מזה בטור 456-7.

השאר תגובה