בחירה חופשית – הכרה

שו”תקטגוריה: תורה ומדעבחירה חופשית – הכרה
קובי שאל לפני 6 שנים

שלום הרב,
מבחינה הגיונית רציונלית אין שום סיבה לטעון שיש בחירה חופשית .
הרי המח הוא בסה”כ מחשב. וכמו שלמחשב יש קלט ופלט, אין אופציה ג’. כך גם למח יש קלט ופלט ואין אופציה ג’.
“הבעיה” בסיפור היא שיש לנו הרגשה שיש בחירה חופשית. בידיעה מוחלטת. כשם שאנחנו מסיקים היסק לוגי. שמרובע לא יכול להיות עיגול.
בשבילי לפחות רמת הידיעה שיש בחירה חופשית גוברת על ההבנה שמרובע הוא לא עיגול.
היא כל כך חזקה כמו לדעת האם קיים /או לא קיים,  לפני שולחן.
אז השאלה שלי היא מדוע, לזרוק את הידיעה שיש בחירה חופשית מאשר היסק לוגי. הרי גם היסק לוגי הוא תודעתי. מדוע זה עדיף מזה?
אני יתן משל,
כשם שאם אני ישמע מתוך גזע עץ קול של בן אדם.
אני יעשה אוקמיתא ויניח שמישהו חפר בעץ ומתחבא בתוכו, מאשר לזרוק את חוש השמיעה.
כך מדוע לזרוק את הידיעה ההכרתית שיש בחירה חופשית (שזה כמו לראות מולי שולחן) מפני היסק לוגי הכרתי.
לא עדיף לעשות אוקמיתא שיש נשמה/כל סיבה אחרת?! (אם זה מה שיתרץ את שתי הדברים?)

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 6 שנים

שלום קובי.
כתבתי על כך ספר וגם מאמר. אני מציע שתקרא שם:

מבט שיטתי על חופש הרצון

קובי הגיב לפני 6 שנים

אתה מניח שהמוח הוא כמו מחשב של קלט-פלט ומסיק מכאן מסקנות,

לא הבנתי למה לא להניח את זה?
כיצד מתעוררת פתאום הבחירה החופשית!? משום דבר,

בעז”ה אקרא את המאמר ששלחת.

קובי הגיב לפני 6 שנים

תודה על התגובה.
1.
אשמח שהרב ירחיב ויסביר קצר יותר במאמר ששלח בחלק : “1. מהו שיקול דעת” (זה כמה שורות בודדות כל הקטע הזה)
אתה אומר שם שהמטראליסט כורת את הענף עליו הוא נמצא לא כל כך הבנתי איזה ענף (בתור נמשל כמובן)

2.
אני מבין מדבריך,
שמציאות של רצון/נשמה היא בעצם הדבר הרציונלי על מנת להסביר את תחושת הבחירה החופשית.

ככה היא גם עונה על עיקרון הסיבתיות וגם לא בעיתית מצד אחר.
כשם שאנחנו מקבלים את תורת הקוונטים מצורך הכרתי של הניסויים

3. כתבת שדיוויד יום הוכיח שהדטרמניזם אין הוא הנחה אפריורית שאין לה בסיס אמפירי.
אשמח לדעת מדוע.

4.
הרב מסכים איתי שניתן לומר שיש כמה סוגים של הכרה,
למשל,
הכרה של החושים והכרה לוגית/מחשבתית.

מדוע לא לומר שההכרה שעיקרון הסיבתיות נכונה גוברת על ההכרה שקיימת לנו בחירה חופשית?

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

1.
שיקול דעת הוא הכרעה באשר לנכון ולא נכון. זאת להבדיל מחישוב שהוא תהליך מכני לגמרי ולכן אין בו שיקול דעת.
מי שחושב שאין לאדם שיקול דעת בעצם אומר שלמסקנות של האדם אין תוקף שהרי הן לא תוצאה של הכרעה ושיקול דעת אלא של חישוב מכני שכפוי עליו. בכך הוא כורת את הענף שעליו הוא עצמו יושב, שכן גם המסקנה הזאת עצמה אין לה תוקף. גם היא הוסקה בכלים המכניים שלו.

3. לא זוכר שכתבתי דבר כזה. אני טוען שהדטרמיניזם הוא הנחה אפריורית ללא בסיס אמפירי. הסברתי זאת שם. חובת הראיה על הטוען ההיפך שיש הוכחה אמפירית. איזו הוכחה יש לזה?

4.
אין דבר כזה הכרה לוגית. לוגיקה אינה הכרה אלא חשיבה. הכרה היא אינטראקציה בין האדם למציאות. חשיבה נעשית כולה בתוך השכל שלנו.
עקרון הסיבתיות לא נובע מההכרה אלא הוא הנחה אפריורית שלנו (כך טען יום, ובצדק). לעומת זאת, הבחירה החופשית היא תוצאה של תפיסה בלתי אמצעית שלנו את עצמנו. לכן אם הייתי צריך להחליט על מי מהשניים לוותר הייתי מעדיף לוותר על הסיבתיות. את הרצון החופשי שלי אני חווה בצורה הכי בלתי אמצעית, ואילו עקרון הסיבתיות הוא ספקולציה של התבונה.
אבל למעשה אין צורך לזה, כי כפי שהסברתי שם כשבאים להכריע בין שתי הטענות הסותרות הללו לדעתי הכי סביר לפעול בצורה של lex specialis, כלומר בדרך שמותירה באופן מקסימלי את שתי ההנחות הללו בתוקף. הדרך האופטימלית היא לומר שאכן עקרון הסיבתיות תקף פרט לנקודות שבהן יש השפעה של הרצון על המוח. כל פתרון אחר יאלץ אותך לוותר לגמרי על אחת ההנחות וזה לא סביר.

קובי הגיב לפני 6 שנים

תודה רבה על התגובה

1. בקשר לשיקול הדעת,
לא ניתן לומר שהאבולציה פיתחה את שיקול הדעת?

4.
“הבחירה החופשית היא תוצאה של תפיסה בלתי אמצעית שלנו את עצמנו.”

ניתן לומר שהבחירה החופשית לא רק שהיא תוצרה בלתי אמצעית שלנו אם עצמנו אלא היא אפילו לא רגש.
ז”א כל הבחירה החופשית זה בסה”כ הנחה אפריורית שלנו שיש כזה מושג. כי כל פעם אנחנו רואים שאנחנו פועלים בדרך אחרת.

הלא כן??
או במקרה הכי טוב זהו רק רגש…
זה לאו דווקא כמו ההבנה שנוצרת מאחת החושים שאתה *רואה* את השולחן לפניך, ואין לך אינטרס לטעון שזהו תעלול אופטי.
פה אתה רק *מניח* שיש לך בחירה חופשית.
?

5. המשך 4.

אני לא מבין מדוע אתה אומר שעיקרון הסיבתיות תקף חוץ מההשפעה של הרצון על המוח?
הרי ברגע שאתה מניח מושג דואלסטי של רצון אתה למעשה לא מוותר על שום עיקרון.

לא רק זה , אלא מתרץ גם עוד בעיות כמו איך מחומרים כימיים נוצרים רגשות וכו’ וכו’.

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

אקדים שאתה חוזר שוב ושוב על כך שאפשר לומר X. אכן אפשר לומר הכל. השאלה מה סביר ולא מה אפשר לומר.

1. לא. אבולוציה לא יכולה לחרוג מחוץ לחוקי הפיסיקה, ואלו דטרמיניסטיים.
4. אכן ניתן לומר. אבל כך גם ניתן לומר על מה שאתה רואה. יש לך רגש שמה שאתה רואה אכן נמצא שם. לחלופין, זו בסה”כ הנחה אפריורית שהוא נמצא שם.
5. הסברתי במאמר.
אין שום הסבר איך נוצרים רגשות, ובוודאי לא איך הם נוצרים מתהליכים כימיים. זו אחת הבעיות הקשות ביותר של התפיסה המטריאליסטית.

קובי הגיב לפני 6 שנים

תודה על המענה עד כה!
1.
אני חושב שלא שאלתי כראוי.

אני מסכים שמי שטוען שאין בחירה חופשית הוא מסכים ששיקול הדעת הוא דטרמניסטי וכן איתו כל הלך המחשבות.
אך,
עדיין ייתכן שהאבולציה גרמה לכך ששיקול הדעת של הבן אדם הוא אכן נכון.
ולא מקרי בלבד.

הלא כן?

אני חושב שייתכן ששאלה זו קשורה גם למחברת הרביעית. הראיה מההכרה.

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

דומני שגם לכך התייחסתי (אם לא במאמר אז בספר). זה אכן יכול להיות אבל לך אין דרך לדעת על כך. בשורה התחתונה ההחלטה היא שלך, וגם את ההחלטה על כך שהתפיסות ושיקול הדעת שלך נכונים קיבלת באותם כלים. לכן גם אם זה נכון אתה ודאי לא יכול להניח זאת ולדעת זאת.
הראיה מן ההכרה מבוססת על כך שיש לנו שיקול דעת. בלי זה אין כלום.

קובי הגיב לפני 6 שנים

שלום הרב,
ראיתי שכבר יצאו מחקרים חדשים שאומרים שמצאו את זכות הווטו שליבט מצא.
וגם הם קודמים לידיעה ההכרתית ש’אתה’ מטיל ווטו.

האם זה לא אומר שאין בחירה חופשית בצורה מוכחת?

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

שלום קובי. איני יודע על אלו מחקרים אתה מדבר, אבל ככל הידוע לי דווקא ההיפך הוא הנכון. מחקרים עדכניים מראים שאכן האדם מטיל ווטו בהכרתו. בכל אופן, כפי שהסברתי בספרי מדעי החופש (בפרק על ליבט) גם אם יהיו מחקרים כפי שאתה מתאר זה לא יוכיח מאומה.

קובי הגיב לפני 6 שנים

אם כך, בהנחה שמחקרי ליבט אכן נכונים ויש לנו אפשרות רק להטלת ווטו.

1) איך ניתן להעניש בן אדם על ביטול מצוות עשה, או על איסורים כמו ברית מילה/ חמץ וכו’.
(הרי הוא בכלל לא היה יכול להגיע לזה)
או בכלל להעניש מישהו על איסור לאו שייתכן שהמוח שלא בכלל לא חישב שזה איסור.
(שהרי בכלל לא חשב על להימנע)

2)
לא הבנתי מה ההבדל בין פעולה פשוטה כמו הזזת יד לבין פעולה מורכבת.
למה שיהיה הבדל בינהם?

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

זה לא נכון שיש לנו אפשרות רק להטיל ווטו. בניסויי ליבט מדובר בפעולות סתמיות. הארכתי בזה בספרי בפרק הנ”ל, וקשה להאריך כאן.

קובי הגיב לפני 6 שנים

אוקי אאלץ להשיג איךשהוא את הספר..

יש ניסוי שמאשש זאת? שיש לנו אפשרות גם להוציא לפועל דברים. ולא רק להטיל ווטו ז”א.

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

לא. ככל שידיעתי מגעת אין ניסוי מכריע לכאן או לכאן. יתר על כן, כפי שהסברתי שם גם לא נראה שיש ניסוי אפשרי כזה בעתיד הנראה לעין.

קובי הגיב לפני 6 שנים

מדוע זה לא טענה ספקנית גרידא?
כתבת שאתה מאריך בספר אך אתה יודע בכל זאת….
אולי תוכל להוסיף את החלק הזה למאמר 🙂 או בתור תגובה?

תודה מראש

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

לא הבנתי את השאלה. מה טענה ספקנית?

קובי הגיב לפני 6 שנים

שהוא כורת את הענף עליו הוא יושב.

ב.
הרב לא רואה קצת בעיה בהוספת משתנה של “רצון” (שבתוכו כלול נפש דואליזם), משתנה כלל לא פיזקלי שאנחנו לא רואים אותו במציאות שלפנינו.
על סמך אינטואיציה בלבד? ללא חוש ממשי שמבחין בזאת או צורך לוגי.

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

??

לא. וגם יש צורך לוגי. בפרולוג לספרי הסברתי שקיומה של הנפש והרצון קודם לקיומו של הגוף. הנפש היא שמבינה שקיים גוף. זה עקרון הקוגיטו של דקרט.
שופנהאואר כתב שהנפש שלי זה הדבר היחיד שאני פוגש אותו עצמו ולא את הופעתו לחושים (בעקבות ההבחנה של קאנט בין הדבר כשלעצמו להופעותיו).
מעבר לזה, גם האמון בחושים הוא תוצאה של אינטואיציה.

השאר תגובה

Back to top button