בנוגע למאמר על מהותו של הזמן בהלכה ובכלל

שו”תקטגוריה: מחשבהבנוגע למאמר על מהותו של הזמן בהלכה ובכלל
שואל שאל לפני 3 שנים

שלום הרב,
בנוגע למאמר “מהותו של הזמן בהלכה ובכלל“:
1. עדיין לא הצלחתי להבין לאן המאמר חותר- מה אני “מרוויח” מבחינה פילוסופית תפיסתית או הלכתית או רעיונית מההבנה שהזמן הוא יש?
2. אם הבנתי נכון אז ישנן מצוות זמניות כמו אלו שהרמב”ם חלק על הבה”ג מדוע הוא מונה אותם ויש מצוות זמניות “קוויות” כך שנוצרת ספירלה בעלייה להר השם אבל מה שאני לא מבין
זה היכן זה נמצא בתריג”? האם המצוות המעגליות זה לשמל סדר מועד ומצוות קוויות זה סדר נזיקין? איך בדיוק זה פועל?
3. מה באמת המשמעות של מצוות התלויות בזמן כמו הר גריזים והר עיבל אם זה משהו חד פעמי בהיסטוריה, לו יצויר שלא קיימו אותן האם הפסדנו את התיקון לנצח?
4. במאמר עצמו כתבת מאחרונים על תוספות בגיטין ז. שעבירה שהזמן גרמה היא עבירהבגברא ולא בחפצא. אבל גם דיני נזיקין הם בגברא ולא בחפצא והם לט תלויים בזמן, אם כך מתי
תהיה משמעות לעבירה שהיא כן תלויה בחפצא בלבד?
שתי השאלות הבאות הן בלי קשר למאמר:
5. ישנה נקודה מענינת בהקשר של סדר קדשים וטהרות בהקשר לזמן: בקדשים לזמן יש עליונות מסוימת על המרחב, כל הניסים בבית המקדש היו במרחב אבל לא בזמן, למשל עומדים
צפופים ומשתחוים רווחים, ארון אינו מן המידה, וגם פיגול וכרת זה רק במחשבה חוץ לזמנו אבל לא חוץ למקומו, וגם בטהרות יש אדם טמא חפץ טמא ומקום טמא( אמנם טומאת ארץ העמים
היא מדרבנן אבל קבר הסתום עד כמה שאני מבין מטמא מצדדיו מהתורה) אבל אין דבר כזה זמן טמא,האם אתה חושב שיש לדברים האלו משמעות?
6.מישהו פעם אמר לי שעל פי הקבלה נשים פטורות ממצות עשה שזמן גרמה כי הן נבראו מאותו שורש רוחני שזמן נברא,וזה מה שכתוב בתורה בפרשה על שמונת המלכים (נדמה לי בסוף תולדות)
שכל 7 המלכים מתו כי לא היה להם אשה חוץ מהאחרון וזה כל העולמות שהשם ברא והחריב עד המלך האחרון שזה העולם שלנו שיש בו זמן ואשה שהם מאותו שורש ומכיוון שהן כבר ברואות משם
הם לא צריכות את המצוות ההלו כי הן כבר מתוקנות בזה.האם זה נכון?
תודה

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 3 שנים

1. מרוויחים את האמת. אמנם יש לה גם השלכות הלכתיות (כמו התפסה בזמן, כמו צום גדליה בן אחיקם בשבועות כ).
2. גם בה”ג מונה מצוות זמניות בזמן המעגלי (כל מצוות שהזמן גרמן הן כאלו). פסח, סוכות, קריאת שמע, ראשי חדשים וכדומה. 
3. איני יודע מדוע המצוות הללו נאמרו רק לזמן קווי מסוים. אבל זהו המצב. אציין שאין לי הסבר להרבה מצוות שלא תלויות בזמן, ולכן קשה לענות מה מטרתן של מצוות זמניות. אולי יש תיקונים שתלויים בזמן עצמו. ייתכן שבפועל הן כן רלוונטיות אם יהיו אותן נסיבות בזמן אחר, אבל סו”ס לא הצטווינו עליהן אלא לרגע ההוא.
4. מצווה שהזמן גרמא היא מהותית בגברא. מצוות אחרות יכולות להיות כאלה וכאלה. למשל נדרים הם בחפצא ושבועות הן בגברא בלי קשר לזמן. כך גם מצוות דרבנן הן בגברא לפי הנתיה”מ סי’ רלד.
5. לא יודע אם זה מקרה או משהו מהותי. הייתי מציין שבקדשים הלילה הולך אחר היום. זה הבדל מהותי בין קדשים לשאר התורה בקשר לציר הזמן.
6. אין לי מושג ועסק בנסתרות. על פניו זה נשמע כמו ספקולציה חסרת בסיס, אבל אולי מישהו יכול להסביר את כתב החידה הזה. אני לא.

השאר תגובה