בריאת העולם- תאור התורה כפשוטו
אכן יכול. הוא יכול לשתול בתוכו מאובנים וכתבי יד ויצירות של יצורים מלפני מיליוני שנים. השאלה היא האם סביר שכך עשה או לא.
אגב, לפער בין התארוך המדעי לזה התורני יש עוד הסברים פרט לזה. והדברים עתיקים.
מה שכתבתי אנשי מדע תורניים אומרים ומכירים את מה שרשמת, אני מניח שניתן להסביר כך ואני בעד פשט המקרא ככל שניתן
אומנם הבנתי שמי שמסביר בצורות נוספות אין בזה כפירה
לענ"ד, לא ניתן להבין את "פשוטו של מקרא" לא לפי זמן נתינת התורה (כ3300 שנה) ולא לפי זמן חתימת התורה לפי 'ביקורת' המקרא (כ2100 שנה. תחילת ימי בית שני).
הוא אינו מתיישב לא לפי הידע וההבנה האנושית של אז ולא לפי הידע וההבנה האנושית של היום.
לכן, מפרשי התורה המודרנים שרואים בתורה מן תוצר של חכמה יונית רומאית עם השפעה כשדית-פרסית טרחו כלכך להתאים את הגיגי היונים והרומאים לבראשית א כדי שיתאים "לתקופה בה חובר".
הפסוק הראשון נסתר על ידי השני וכו' ולפלא שרואי הסתירות מצביעים על סתירה בין בראשית א לפרק ב אבל לא רואים את הסתירה החזיתית "בפשוטו של מקרא" בין פסוק א לפסוק ב ובכלל בין כל הפרשיה הראשונה (פסוקים א-ה).
כמדומה שאין תיאור לא ברור של הבריאה יותר ממה שמובא בתיאור המקראי – לא בכדי גוים ומעריציהם לעגו (עד עתה) למקרא בהקשר הזה. אם כך פשוטו שח מקרא הינו מושג בעיתי מאד בהקשר הזה.
לכן, מעצם מהותו זה נקרא "סוד מעשה בראשית". בתוך המסגרת הזו, במה שכן אפשר וחובה להבין, יש כאלה שנוקטים בגישה 'המילולית' ויש בגישה ה'משלית'.
והנראה לענ"ד כתבתי.
זה שהסדר של הפסוקים לא ברור ולא מובן איך הוא מסתדר אחד עם השני לא פותר את השאלה האם התורה התכוונה לפשוטו של מקרא או לא. לכאורה צריך להבין מתוכן הדברים עצמם. (לענ"ד אפשר אפילו את הפשט לסדר עם האבולוציה וכבר הספורנו אמר משהו בכיוון כזה)
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer