ברכה על יין שלפני המזון.

שו”תקטגוריה: עיון תלמודיברכה על יין שלפני המזון.
איש שאל לפני 3 ימים

אם לא טרחה, אשמח לשמע את דעת הרב על הדברים הבאים:
יין (ודנו גם בדברים אחרים) שלפני הסעודה נפטר בבהמ”ז, בכך שגורם לתאבון לסעודה, ועל כן נקרא חלק ממנה. אבל תוס’ בפסחים (ק.) כתבו ‘ הלכך אם בירך על היין לפני המזון ודעתו לשתות בתוך המזון א”צ לברך אחריו על הגפן’ וכוונתם לטעם אחר בפטור ברכה אחרונה על היין שלפני הסודה (נראה מביאור הגר”א בס’ קע”ד שעל הטעם שגורם לתאבון תוס’ חלקו, ועוד יל”ע) שאם שותה יין בתוך הסעודה [שכמובן הוא נפטר בבהמ”ז] אזי מכיוון שהברכה על היין שלפני הסעודה פוטרת את היין שבתוך הסעודה [מברכת הגפן] נחשבים הם לשתיה ארוכה, וברכת המזון פוטרתם. ויש להבין את סברת דבריהם, מה בכך שהלכתית יש ברכה שפוטרת לעניין המציאותי – הסעודה.
• מחמת מחלוקת ראשונים, האם מברכם על משקים בסעודה, כתבו פוסקים שכדי לצאת מן הספק, ישתה ויברך סמוך לסעודה ויפטור בכך את המשקים בסעודה. והזהיר המג”א לא לשתות רביעית, שאז יהיה ספק ברכה אחרונה. [ולא אכנס פה לביטול הברכה הראשונה ע”י הברכה האחרונה], לפי יסוד תוס’ הנ”ל, כיון שלמ”ד שאוכלין פוטרין משקין, הרי שהמשקה שלפני הסעודה אינו פוטר את המשקה בסעודה, וממילא לפי דבריו בהמ”ז לא תפטור את המשקה שלפני הסעודה, ולכן לפי המ”ד הזה, יש לברך ברכה אחרונה. וכך שנה שם במשנ”ב, שלא לשתות.
• והנה, כאמור סברת תוס’ לא ברורה. ונראה שיש לבאר בתרי אנפי, א. מעין איסורא אחשביה, (ומצינו דבר ברוח זה בהגדרות סעודה, באוכל כזית פת בלי לקבוע – בשבת, שודאי יכול לעשות כך) הוי אומר, מכיוון שזו אותה ברכה, אנשים תופסים את זה כאכילה משותפת. אבל סברת איסורא אחשביה, בעייתית וקשה להחליט איפה לומר כך. ב. ויותר נראה שכוונת תוס’ שהסיבה שברכה על דבר פוטרת דבר אחר, שזה מוגדר אכילה אחת, כסוג של סעודה. [ולכן יש בזה הפסק, כגון אם יוצא מהבית וכו’, שאי”ז הפסק לחלות הברכה, שהרי היא כבר חלה] ממילא כשמברך על משקה הפוטר משקה שבסעודה, יש פה אכילה – סעודה אחת גדולה וארוכה.
• אך לפי”ז מדוע צריך שיפטור את הברכה בפועל, ולכאורה, גם אם יאכל דייסה לפני הסעודה, לא יצטרך לברך ברכה אחרונה, אף שאינה פוטרת את הדיסה שבתוך הסעודה, שהיא נפטרת מאוכל. ועל זה צ”ל שמכיוון שקשה להלום מהם גדרי סעודה, ויש גדרי דין ברורים בברכה, שמצביעים, כאמור, שזו סעודה ארוכה, קבעו דווקא לפי”ז.
• עד כאן פשט חדש בהבנת הכלל שכללו התוס’.
• ולפי”ז, אחזור לשותה משקה לפני הסעודה לפטור את המשקים שבתוך הסעודה, יש מקום לומר שגם אם ישתה רביעית, לכו”ע לא יברך ברכה אחרונה, ולא כפי שכתב המג”א. וזאת מכיוון שלמעשה הוא הברכה פוטרת את המשקה מדין ספק ברכות, ולפי הסברי בתוס’ זה מספק, כיוון שזה מלמד שזו סעודה ארוכה. ואוסיף על זה, שאילו היה ספק ברכות לחומרא, והיה צריך לברך מספק, נראה וסביר לומר שלא משנה, לענייני כאן, אם חיוב הברכה מספק או מודאי. ונראה שאפ’ שספק ברכות לקולא, שעצם השינוי ההלכתי ממצב ספק לפטור ודאי מספיק בשביל להגדיר שזו סעודה ארוכה.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 3 ימים

לצערי אין לי זמן כעת להיכנס לכל זה.

השאר תגובה