גבר קונה אישה?

אם את רוצה הרחבה על הנושא הרב רא"ם בשיעוריו על מסכת קידושין דן בנושא.

הרב אתה לא חושב שזה יוצר בעיות עם גירושין אחרי זה אם לא מתחתנים ברבנות?

אפשר להתגרש ברבנות. ככל הידוע לי מסדרים היום גירושין גם מחוץ לרבנות. המעוניינים יפנו למבוי סתום ויתעדכנו במצב.

שלום הרב אברהם!
זו שוב מירב.
בהערכה גדולה אני מוקירה את תשובתך הארוכה והמפורטת. אכן אבן נגולה מעל ליבי למשמע התשובה כי לפי ההלכה הבעל אינו 'בעלים' על האישה.
אם יורשה לי, כמה שאלות המשך:
א. הסברת כי "מה שיש בין הבעל לאישה הוא חוזה הלכתי ולא בעלות. החוזה מחייב את שני הצדדים במחויבויות שונות זה כלפי זו, כמו כל חוזה". כשאני נכנסת לתוך חוזה משפטי אני מאוד רוצה לקרוא אותו לפני, ולהבין אותו. היכן אפשר לקרוא אותו? האם החוזה משפטי הנ"ל כתוב נמסר למתחתנים לפני החופה? האם הוא כתוב בעברית מודרנית וקריאה?.
ומכאן לב' (וסליחה על הישירות):
ב. האם בתוך החוזה הזה יש התחייבות ליחסי מין? ברור לי שבכל קשר זוגי בני הזוג מבינים שהמין הינו דבר משמעותי לשני הצדדים, ויש "הסכם בלתי כתוב" שהזוגיות גם צריכה (ורוצה!) לפרנס את התשוקות המיניות של שני הצדדים. אולם בחברה הכללית, החילונית, אין "התחייבות" ליחסי מין, בתדירות כלשהי. זה פשוט זורם כשטוב לשני הצדדים. ברור לי שגם אצל דתיים, אם האישה לא מעוניינת (מציגה את הצד הנפוץ ביותר, כוונתי הן לגבר והן לאישה) אז לא כופים עליה יחסים בכוח. אולם האם החוזה משפטי הנ"ל אומר לאישה תוכן בסגנון : "עשי כל שביכולתך, בהשתדלות רבה, כדי שלבעל יהיו יחסי מין סדירים, גם אם אינך רוצה ומעוניינת? [שאלתי נובעת מההבנה שהאיסור ההלכתי על אוננות ופורנוגרפיה, וכמובן בגידה, מצריך שהאישה תהיה האופן היחיד בו האיש ממש את תשוקותיו המיניות. ומכאן שאלתי הנ"ל.]
ג.מדוע כל אחד מהצדדים אינו יכול, ביחידות, לבטל את הסכם השותפות (כמו כל הסכם שותפות אחר)? שאלתי היא לא רק למה הבעל נותן גט, כי אני יודעת שצריך גם את הסכמת האישה. שאלתי למה כל צד לא יכול ללכת כשהוא רוצה?
ד. האם בחתונה דרך "מבוי סתום" אפשר למנוע עגינות (ע"י הסכם קדם נישואים וחתונה תנאי), וברבנות אי אפשר?

שוב תודה רבה!
מירב

רבקה לוביץ (טוענת רבנית דתייה ועורכת דין), בכתב העת “אקדמות”, שם היא הביאה את המקורות, "ניתחה אותם", וטענה שהבעל קונה את אשתו במובן של בעלות. לכן היא, כאישה דתייה פמיניסטית, קראה לנשים ולאנשים לא לעשות פעולת קידושין הלכתית.

הנה לך דוגמא קלאסית למה גורם לימוד תורה של אישה.

למירב
1. המסמך המשפטי נקרא "כתובה". והוא כתוב בשפה הארמית.
בגדול הבעל מתחייב לאישה ל-3 דברים – מזונות, בגדים ולקיום יחסים לפי רצונה. (מה שמכונה בלשון התורה "עונה")
אותנו לימדו שהבעל בעצם מעניק לאשתו את היחסים לפי עונתה ולא חלילה פורק את יצריו בגופה.
כלומר, הזמנים המחוייבים שההלכה קובעת לקיום יחסים הם לפי כוחותיהם של הבעל והאישה. וכמובן שהדבר תלוי ברצון האישה מפני שהיחסים מוענקים לה ובשבילה. (ולא רק לצורך לידת ילדים)
כל אישה בר דעת צריכה לקחת לתשומת ליבה שאם היא תנעל דלת בפני בעלה הוא יחפש את עצמו בשדות זרים. (מצב קיצוני בעניין זה מוכנה בהלכה "מורדת על בעלה" – עייני בויקיפדיה ועוד)
ישנם דברים נוספים שאינם רשומים בפירוש בכתובה וכנראה גם רבים אינם יודעים אותם. לשם כך תצטרכי ללמוד את "מסכת כתובות". (אבל זה יקח זמן ומה גם שאני שייך לזרם המתנגד ללימוד תורה לנשים. אז הכי פשוט – רישמי בגוגל "חובות האישה לבעלה" והכל יפתח בפנייך.)
2. למעשה רבים המתחתנים אפילו דתיים וחרדים שאינם מודעים כלל למשמעות "החוזה המשפטי" שנעשה כאן. כמו במקרים רבים מעולם המשפט והחוזים הם סומכים על ההלכה שעושה בשבילם את הטוב ביותר.
מהצד שלך אני בהחלט מזדהה עם הרצון לבדוק את ה"חוזה המשפטי" הנ"ל. אבל ככל שתחקרי חוששני שכנראה תגלי שם דברים שלא ימצאו חן בעינייך מבחינה שיוויונית. אז אולי כדאי שתתייחסי לזה ככל חילוני מצוי – זהו פשוט טקס נישואין וחלאס. תרצו – תקיימו, לא תרצו – אל תקיימו.
3. לסיום, אמליץ לך לנהוג לפי הסיסמא "בלי טריקים ובלי שטיקים" – אם החלטת להתחתן לפי ההלכה, התחתני ברבנות לפי הספר ואל תייצרי לעצמך בעיות מיותרות.

מציע אפשרות שחשבתי עליה.

בעבר לגבר היה מותר לשאת יותר מאשה אחת, ובימי קדם היו גם פילגשים (בידיעת כולם) גבר היה יוצא מסופק מינית לפעמים ללא אשתו. ייתכן שבשל כך היה מחויבות לגבר למצוות עונה (יחסי אישות) עבור אשתו, שלה אין דרך להשיג את הסיפוק הזה והיא משוועת רק לבעלה.

צריך לשים לב שהיהדות באופן עקבי תמיד הייתה קצת יותר מוסרית מהנורמות האנושיות. והתקנות היו בהתאם לאותה נורמה.
בעבר היה מקובל בכל צבאות העולם שבזמן כיבוש הגברים אונסים את הנשים, התורה תיקנה רובד מוסרי על גבי הנורמה הפסולה הזו, ע"מ שהחייל היהודי יכבוש את יצרו ויהיה לו תהליך עדין מוסרי יותר (אשת יפת תואר) , יש מישהו (מהעולם הדתי) שחושב היום שבכלל שייך היום עניין אשת יפת תואר? ברור שלא.

גם בנישואים ברור לכולם שזוגיות נכונה כיום היא זוגיות שיווניות כאשר השוני בין גבר לאישה מייצרים הרמוניה בריאה, אבל לא חלילה מתוך ניצול פערי כוח או מעמדות.
סה"כ הנוסח הוא נסוח קדום, יש בו הרבה יופי ודאגה לאישה, לא מבין מה הלחץ של האנשים על קונספטים…

אגב גם אני משפטן ולכן אני יודע שלהיות "בעל" זה מלשון בעלות שהיא זכות קניינית ולא חוזית שאחד המאפיינים שלה שיש לה פומביות כלפי הכלל. הבעל אוסר את אשתו על כל העולם וזה רק מעיד שהמחויבות והחיבור הזה הוא חזק ביותר. כידוע זכות קניינית גוברת על זכות חוזית.

שלום מירב.
א. קשה "לקרוא" את החוזה הזה מפני שהוא מפורט בשולחן ערוך אבן העזר ונושאי הכלים (=המפרשים) והוא ארוך ודורש התמצאות בהלכה. אבל אני לא חושב שזה קריטי מבחינתך, שכן מה שתקיימו תלוי יותר בכם מאשר בהלכה. בסך הכל אנשים יודעים מה משמעותו הפרקטית של החוזה הזה.
ב. החוזה הזה אכן מחייב יחסי מין. לגבי התדירות יש הלכות שונות, אבל זה עניין להסכמה ביניכם. תיאורטית מבחינה זו יש קצת אסימטריה בין הבעל לאישה. הבעל חייב לאישה את סיפוקה המיני, והיא חייבת בעיקר לסייע לו להביא ילדים לעולם (מצוות פרו ורבו).
ג. החוזה הזה הוא רגיש מאד, וכמעט כל משמעותו היא שלא כל אחד יוכל ללכת כשהוא רוצה. גם כשיש חוזה שותפות לא כל אחד יכול ללכת כשהוא רוצה, שהרי יש הסתמכות של הצדדים אחד על השני. מעבר לזה, היציבות היא חלק מהאדנים שעליהם יושב בית בריא, וזה מחייב שלא יהיה כל כך קל לקום וללכת. בעניין זה אני תמיד תוהה דווקא על החברה החילונית: כיצד ייתכן שבני זוג חותמים ביניהם חוזה והחברה מאפשרת בקלות בלתי נסבלת להפר אותו, ומתייחסת לבגידה או לפזילות הצידה בסלחנות בלתי נסבלת.
ד. ככל הידוע לי – כן. הסכם בוודאי, ואני חושב שגם תנאי. ברבנות נדמה לי שאפשרי הסכם אבל לא תנאי.

ומה לדברי הרמב"ן כשפירש את "ואל אישך תשוקתך" בכך שהאישה נכספת להפוך לשפחה של האיש ולמעשה להיות רכושו בניגוד לעבד שאין מנהגו לקנות אדון לעצמו?
או הפוסקים שמתירים אף לאנוס את האישה כמו בעל העצי ארזים?
אמנם אין הלכה כמותם אבל דעות אלו עדיין קיימות ביהדות ולמעשה לא מעט ראשונים ואחרונים סברו כך.

שכחת עוד נקודות: מה עם רצח ארלוזורוב, עלילת בייליס, משפט דרייפוס, מכות מצרים, בגידתו של קיאפה, חטאו של שלמה המלך, השקפותיו של פלוטינוס, משפט פיתגורס ועוד?

לא הבנתי מה הקשר לבגידתו של קיפא

בגימטריה זה "בראשית ברא אלוקים" עם הכולל.

בס"ד ג' בכסלו פ"א

לרמד"א – שלום רב,

לכל הקלקלות שהזכרת – רצח ארלוזורוב, עלילת בייליס, משפט דרייפוס, מכות מצרים וכו' וכו' – יש מכנה משותף: הם נעשו ע"י גברים.

האלימות הכוחנות והדכאנות טבועות בדנ"א של הגברים, ולכן לא פלא שהעולם הגברי נראה כך. אין לזה תרופה אלא בהעצמת כוחן של הנשים.

זה יקרה כאשר תהיה ההנהגה בידי תלמידי חכמים, שהם ענוותנים כנשים אך עושים גבורה כאנשים (כדברי רבי ברכיה ביומא ע')..

בברכה, שטערנא צילה רוטלינגער
המדרשה החצי-שנתית 'שמן המור'

לפי מה שנשמע מהרמב"ן(לא קראתי אותו בפנים) משמע שזה הקללה בתכלס. זה לא אומר שהוא מתכוון שככה צריך להיות. להפך אלה קללות משמע שזה לא אמור להיות ככה. יש לך דרך פמיניסטית להסביר את הפסוק "והוא ימשול בך"?
לרב מיכי, יש פוסקים שמתירים לאנוס?!