דיני קביעת סעודה לחולי צליאק

שו”תקטגוריה: הלכהדיני קביעת סעודה לחולי צליאק
שואל שאל לפני 6 שנים

שלום וברכה,
אני סטודנט למשפטים בן 26, לומד וקורא את כתביך שנים רבות.
 
אשמח אם תוכל לעזור לי בשאלה הלכתית המעסיקה אותי בימים אלה.
אני חולה צליאק, ולפיכך לא יכול לאכול לחם.
בשנים האחרונות נהגתי לשתות רביעית מיץ ענבים בשתי סעודות השבת הראשונות, על מנת לקבוע סעודה, מאחר שאין לי דרך אחרת לקבוע סעודה. אם לא אעשה זאת, לכאורה לא אקיים את מצוות שלוש סעודות בשבת, ואכנס לבעיה של קידוש מקום סעודה. בסעודה שלישית איני נוהג כך, ואני מסופק האם אני לא נכנס לבעיה של אכילה לאחר השקיעה, מאחר שאיני קובע סעודה לפני השקיעה.
[בליל יו”ט ראשון של סוכות ופסח אני אוכל לחם מיוחד שעשוי משיבולת שועל ללא גלוטן, אבל הוא לא זמין כל השנה].
 
השאלה הראשונה שאני רוצה לשאול היא האם ניתן לומר שדיני קביעת סעודה הם סובייקטיביים, כלומר שאמנם מי שיכול לאכול לחם חייב לאכול אותו כדי לקבוע סעודה, אך מי שלא יכול, כגון שרגיש לגלוטן, סעודתו הרגילה תחשב לו לקביעת סעודה. בכך אפטר מהצורך לשתות רביעית יין בסעודות שבת, ותיפטר השאלה לגבי אכילה בסעודה שלישית לאחר שקיעה.
מקור הסותר לכאורה את האפשרות הזו הוא דברי הגמרא בברכות לה ע”ב, העוסקת במי שקובע סעודתו על היין, וקובעת שבטלה דעתו אצל כל אדם, כל עוד לא יבוא אליהו ויאמר האם קביעת סעודה על יין, שהוא זן ומשמח, נחשבת קביעת סעודה. אם כך הדברים לגבי יין, קל וחומר לגבי מזון שברכתו נפשות.
 
במסגרת העיון בשאלה זו נחשפתי לדעתו העקרונית של הרב יואל בן נון (שניתן למצוא לה הד בדבריו כאן:
http://www.929.org.il/page/161/post/5000
אך הדברים לא נכתבו בדרך של פסיקת הלכה. לא מצאתי טענה זו מופיעה במאמר הלכתי), ואשמח לשמוע את דעתך בסוגיה –
האם ניתן לומר שמי שבאופן קבוע קובע את סעודותיו ללא פת, יהיה חייב לברך לאחריהן ברכת המזון?
מקור הסותר לכאורה את האפשרות הזו הוא מחלוקת התנאים במשנה ברכות מד ע”א, שם רבי עקיבא מציג באופן ברור עמדה דומה, “אפילו אכל שלק והוא מזונו – מברך עליו שלש ברכות”, ודעתו נדחתה להלכה. כדי לפסוק כמותו לכאורה עלינו להראות שנסיבות החיים השתנו באופן מובהק מתקופת התנאים לזמננו, כלומר שבזמנם לא נהגו כלל לקבוע סעודה ללא פת, וכיום רבים עושים כך (נראה שטענה מעין זו טוען הרב יואל בן נון), אך לטעמי טענה כזו לא מסתברת – הרי ר’ עקיבא עצמו הציג מקרה בו אנשים קובעים סעודה על שלק, ואפילו הכי חכמים נחלקו עליו, ונקבעה הלכה כמותם.
 
אשמח מאוד אם תוכל לעזור לי,
שנה טובה וחג שמח,

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 6 שנים

ראשית, האם אין להשיג לחם שיבולת שועל באופן שוטף? זה מאד מפתיע אותי.
אני מכיר את דברי הרב יואל, וככל הידוע לי הוא היחיד שסובר שמברכים ברהמ”ז על סעודה בלי לחם (כולם, לא רק חולי צליאק. בגלל שכיום הלחם אינו מזון עיקרי). דומני שדווקא דין דאורייתא יותר קל לשנות עם שינוי הנסיבות. לגבי דיני דרבנן קשה יותר כי בעינן בי”ד גדול בחכמה ומניין גם כשבטל הטעם.
כאן (http://www.yeshiva.org.il/ask/91721) מצאתי הפניה לרבי חיים קנייבסקי שסובר שלחולה צליאק דין קידוש במקום סעודה אפשר בלי לחם (אם כי לא מברכים ברהמ”ז. הרב עזריה אריאל שכתב את התשובה מעלה אפשרות גם לברך המוציא וברהמ”ז, אבל הוא מציין שרבים לא קיבלו זאת). דומני שוודאי תוכל לסמוך על דעות אלו לעניין קידוש במקום סעודה ולעניין עצם דין סעודה. אבל לא לברך המוציא וברהמ”ז.
דברי ר”ע אינם סותרים לזה כי הוא לא מדבר על מצב שבו יש קבוצה מובחנת בגודל משמעותי שזה מזונה העיקרי אלא על אדם פרטי כזה.
כל טוב וחג שמח.

Back to top button