דרך תרומת איברים העדיפה

שו”תקטגוריה: מוסרדרך תרומת איברים העדיפה
יצחק שאל לפני 2 חודשים

פעם ראיתי טענה של משרד הבריאות שהבחירה האלטרואיסטית הכי טהורה בתרומת איברים זה לתרום דרך רשות מדינתית שיש לה קריטריונים אתיים קבועים של תעדוף, במקום שהתורם יתערב בבחירת האדם שיקבל כמו שקורא בעמותה של הרב הבר זצ\”ל.
למעשה ברור לי שמי שתורם יש לו זכות לבחור למי הוא נותן. והמציאות הוכיחה שהדרך של נתינת בחירה הביאה לקפיצה במספר התורמים, ולכן היא מבורכת.
אבל זה עורר אצלי את השאלה העקרונית, מהי באמת הדרך הכי מוסרית? מבחינה דאונטולוגית התערבות ההעדפה של האדם לתרום למי שהוא מרגיש יותר קרבה (לפי דת, לאום, משפחה) לכאורה פוגעת במוסריות. מצד שני יש הטוענים שמוסר צריך להישאר אישי, ועדיף כשהוא מבטא את הרצון הזה מאשר מוסר מופשט של שקלול תאורטי. 
(זה בעצם קשור למושג \”ומבשרך לא תתעלם\” לעומת \”ואהבת לרעך כמוך\”).
מה עמדת הרב בנושא. 
 
 
 
 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 חודשים

ראשית, אין סתירה בין הטענה שאתה מציג ממשרד הבריאות לבין הטענה שיש לאדם זכות לבחור למי לתרום. יש לאדם זכות לעשות מעשים פחות מוסריים. אז מה? הוא הדין לטענה שהמדיניות הוולונטרית מגדילה את מספר התורמים. זו עובדה. האם זה אומר שכך יותר מוסרי לעשות? תועלתנית כן, אבל דאונטולוגית לא בהכרח.
לעצם הטענה, כל זה נראה לי דיון עקר. אדם יכול לבחור למי לתרום ולעשות זאת לפי קריטריונים. הוא עצמו יכול להחליט לתת למדינה לבחור אם אין לו מידע מספיק. לכן ההשוואה הזאת ריקה מתוכן לדעתי. אפשר לשאול האם עדיף לתרום לקרובים לך או לכל מי שהמדינה קובעת, וגם לזה יש שני צדדים. אבל השאלה כפי שניסחת אותה לדעתי לא מוגדרת היטב. 
 

יצחק הגיב לפני 2 חודשים

אכן השאלה היא האם עדיף מוסרית לתת לפי קריטריונים עקרוניים, שאינם מתייחסים כלל למיקומו האישי של האדם (לדוגמא, כללים עקרוניים לא יבדילו בין לאומים כי יש בזה גזענות). יש זה לכאורה אלטרואיזם טהור יותר.

או שמא אין “פגם”, או אפילו יש עדיפות, למוסר אישי יותר, כך שתהיה עדיפות לאלו שהוא באמת יותר מחובר אליהם (אחיו שצריך כליה, בן לאותו לאום, או סתם חבר שהוא מכיר). האם יש בזה פגיעה באלטרואיזם? האם נכון יותר לקבל את כל ההחלטות מאחורי “מסך בערות”?

(התומכים במוסר יותר אישי מדברים על כך שמוסר מופשט אינו “מוסר אנושי”, ושמוסר הוא דבר שנולד מתוך “אינטרקציה אנושית” ועוד כל מיני מושגים שאני לא כ”כ מבין.
אם כי כשאני בוחן את העמדה ההלכתית זה נוטה בבירור לכיוון הזה- השאלה האם יש לכך בסיס מוסרי או שמא הלכתי בלבד).

mikyab צוות הגיב לפני 2 חודשים

אני לא חושב שהשאלה היא מוסרית אלא שאלה של יעילות. ישנה טענה שאם כל אחד ידאג לקרוביו העולם יתנהל בצורה טובה יותר מאשר אלטרואיזם חוצה גבולות. אחרים סבורים שאלטרואיזם הוא שיטה יעילה יותר. זה קצת קשור לשמאל (שמאמין בניהול צנטרליסטי של השוק והחברה) מול ימין (שמאמין ביד נעלמה וכלכלה חופשית).
בכל אופן, אני לא חושב שהשאלה נשאלת במישור הדאונטולוגי שבו שופטים החלטה של אדם יחיד. ההמלצה עניי עירך קודמים אינה המלצה מוסרית אלא המלצה של יעילות. אם כל אחד דואג לכל העולם אז לא יוצא מזה כלום. עדיף שכל אחד ידאג לסביבתו הקרובה שבאמת איכפת לו ממנה, ובשורה התחתונה זה יביא לטוב גדול יותר ליותר אנשים. כמובן שמדינה יכולה להחליט שהיא נוטלת לעצמה את המושכות ומנווטת את הפעילות האלטרואיסטית. יש לכך הצדקה במקרים מסוימים. ושוב, ההחלטה של המדינה אינה בגלל שכך מוסרי יותר (דאונטולוגית) אלא מפני שכך יעיל יותר (תוצאתית).

השאר תגובה