היכן מתחילים ומסתיימים גבולות המוסר?

שו”תקטגוריה: מוסרהיכן מתחילים ומסתיימים גבולות המוסר?
יהושע בנג'ו שאל לפני 9 חודשים

שלום הרב מיכי.
אתחיל בהקדמה כיוון שנדמה לי שמשקפת רבים מבני גילי
זכורני כשנכנסתי לראשונה בהיכל ישיבת ההסדר שנת תשנ”ו הוקסמתי ממשנתו ההרמונית  של הרב קוק, וקסם אישיותו כפי שטרחו לספר לנו עליה. לאחר תקופה מסוימת כאשר הכרתי את “איש ההלכה” ועם פיכחון מסוים מההרמוניות וחיפוש הקודש בכל מקום חשבתי שאכן נכון יותר להעמיד את התורה על הלכה וכל השאר נחמד. עם הזמן  הגיעה גם ההתערערות האמון שלי בנכונות של ההלכה וחכמיה, וחשבתי שראשית כל צריך להעמיד את היהדות על עקרונות מוסריים, והכי טוב אם נצליח לדלות אותם מטקסטים יהודיים דוגמת עבודתו של לוינס וכו’. גם מזה התפכחתי,  מהבסיס המוסרי ובטח מחיפושו בחז”ל. 
אישית יש לי כללי מוסר מאוד בסיסיים שמעולם לא חשבתי עליהם יותר מידי, פשוט אני  לא רוצח את מי שלא חושב כמוני והנגזרות והתת סעיפים שנובעים מכך.
ביחס לתורה קיבלתי עלי את מסורת התושב”ע משתדל ללמוד כמה שיותר ש”ס ופוסקים וקבלת הרש”ש (לא יודע להסביר למה, יש משהו מיוחד בלימוד הזה)
 
בחזרה למוסר. כפי שפתחתי הרבה מבני גילי עברו תהליך דומה וכרגע נאחזים במוסר כתשתית. אני לא מצליח להבין למה? ב20- 25 שנה האחרונות (נדמה לי שרצח רבין מסמל שינוי מגמה) נשפך הרבה דיו סביב העניין: “האחר” “הזולת” “זולתנות” מצפון, ערכים ועוד ועד.  זה תמיד נראה מאוד חכם ונכון. 
הנחת יסוד אצלי שאם יש משהו שווה וטוב הוא צריך להיות עם מאמץ דיוק והשקעה, למשל יצירה ספרותית כמו ציץ אליעזר לא כל אחד יכול לעשות. האם להיות מוסרי צריך באמת להתאמץ? אני כמעט בטוח שלא. כשאני קורא (כבר כמעט שלא קורא) טקסטים מהתחום הנ”ל אני שואל האם השכנה שלי מתקופת ילדותי בשדרות, סולטנה כהן ז”ל שלא היתה ממש משכילה היא פחות מוסרית מכותבי טורים במקור ראשון והארץ.? לא יודע. אבל היתה טובת לב , נחמדה ואדיבה. 
כשהייתי בתיכון התרחש רצח העם ברואנדה, זה לא שבאמת למישהו היה איכפת, אי אפשר להתכחש לעובדות 800000 נרצחים. היכן היה המערב בסיפור? מדינאים באירופה או שנמנעו או שהאשימו אחד את השני בחוסר לקיחת אחריות. 
הנשיא אובמה קיבל פרס נובל לשלום. חוץ מיזה שהוא חתיך לא הבנתי מה הסיבה בעטיה זכה לפרס הזה. אני מניח שגם 600000 נרצחים בסוריה לא מבינים, דווקא טראמפ הבהמה (במובן הזה שהוא לא מתאמץ להסתיר את המאווים שנהוג להסתיר ונחשבים על רובנו, כולל אותי, לבעיתיים) עזר במידה רבה להפסקת ההרג של שלטון אסד.
בשנים האחרונות, חברך הרב יובל שרלו מציג את עצמו ציבורית כ”אתיקן” (יש לזה סמיכה מהרבנות?) מלבד העובדה שזה די מעצבן שהוא עושה זאת בתפקיד רב, כאילו יש קשר בין הדברים, אני באמת לא יודע מה כל כך מתלהבים מהעמדת המוסר ככלי אובייקטיבי מנצח עליו משתיתים את היהדות? כפי שציינתי יש לי אמון מועט בלהג סביב הנושאים הללו, ובשביל להיות אדם הגון ונחמד בטח שלא צריך לקרוא פילוסופיה או פסיכו-פילוסופיה הומנית
 
בכלל, מה הם גבולות הגזרה של השיח הזה שלרבים נראה כעיקר העיקרים וכל השאר תוספת מרובה? כשמדברים הלכה, אז פחות או יותר (בעיקר יותר) אני יודע מה הם כללי המשחק (כנ”ל בקבלה) ואיך עובדים איתם, בעיקר אני חושב שיודע להעריך טקסט הלכתי טוב ומנומק שאפשר לדון בו ויש לו נפק”מ. 
לגבי המוסר אין לי מושג איפה מתחיל ואיפה הוא נגמר, זה תמיד נשמע לי כאילו מרוב שלאנשים לא נשאר במה להאחז, הולכים על המקלט המוסרי כמקום בטוח, וחופרים בו הגיגים ו”עשה ולא תעשה”, כאילו גילו את אמריקה. 
הפרדוקס כפי שכתבתי לעיל, שלעיתים אנשים פשוטים וחסרי השכלה הרבה יותר נחמדים וישרים מהליברל הדתי-חילוני  “המשכיל” הלבן.   
קצת סדר יעזור.
 
 
 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 9 חודשים

שלום יהושע,
יש כאן לא מעט שאלות. אנסה להתייחס בקצרה.
ראשית, מוסריות אינה תלויה בידע. יש לא מעט אנשים מוסריים שלא למדו. אבל חשוב לי להדגיש שנחמדות אינה בהכרח מוסריות. מוסריות נבחנת כשיש דילמה וכשאדם לא רוצה לנהוג כך. נטייה טבעית להיות נחמד אינה מוסריות (רק לחדד: אני לא אומר כאן ששכנתך בשדרות הייתה כזאת).
הספרות שעוסקת במוסר אין מטרתה להפוך אותך למוסרי אלא ללבן מהי החובה המוסרית. במקרים מסוימים זה לא ברור, ואז יש ערך בבירור שכלי של הדברים. במצבים כאלה ייתכן ששכנתך לא הייתה מגיה למסקנה הנכונה.
אני מניח שאתה יודע את עמדתי לגבי הקשר בין מוסר ליהדות, אז התפרצת לדלת פתוחה. אין חיה כזאת מוסר יהודי, והמוסר אינו יהדות. המוסר הוא אנושיות, ומעצם מהותו הוא אוניברסלי. הוא נדרש מכל אדם בשווה, יהודי או לא, ומה שנדרש מכולם הוא אותו דבר.
באשר לדיון המוסרי, יסודו בהנחות אינטואיטיביות, אבל בזה הוא לא שונה מתחומים רבים אחרים. כתבתי בכמה מקומות (למשל בח”ד של השיחה הרביעית בספר הראשון) שהאינטואיציה המוסרית היא תוצאה של תצפית באידיאת הטוב (ריאליזם מוסרי). במובן הזה יש כאן בסיס שניתן לכנותו “תצפיתי”. שם הוא מתחיל. הוא נגמר במסקנות שאתה מסיק מה”תצפית” הזאת.

יהושע בנג'ו הגיב לפני 9 חודשים

האם זה מוסרי שאדם משווק את עצמו כאתיקן על בסיס היותו רב נחשב? אולי מחר אסא כשר ישווק את עצמו כמגיד שיעור כי סבא שלו היה ת”ח?

כתבת שמטרת הספרות העוסקת במוסר היא רק ללבן מהי החובה המוסרית, כמו כן שמוסריות לא תלויה בידע, אתה יכול להיות “פשוט עם” ולהתנהג ביושר עם הבריות (למעט מקים סבוכים בהן בעלי יכולת אנליטית יגיעו למסקנות נכונות יותר).

יש כאן פער ענק, איזה צורך לכתוב כל כך הרבה על אתיקה, לבחון מהו הטוב והישר, מהי חובתו של יצור אנוש בחברה, ומנגד כל אדם עם אייקיו ממוצע, מבין או מוטב לומר חי בטבעיות מה טוב ומה רע

mikyab צוות הגיב לפני 9 חודשים

אדם בכלל לא צריך לשווק את עצמו. את ההחלטה מיהו אתיקן יש להשאיר לאחרים.
להתנהג פשוט ביושר יכול להוביל אותך לטעויות במקרי קצה. בד”כ אנחנו יודעים מה נכון, אבל יש מצבים שבהם דרושה מחשבה יותר מופשטת. הבירורים המסועפים של המוסר מיועדים בעיקר למקרים הללו. כפי שכתבתי, להיות נחמד ולזרום ביושר וחביבות אינו מוסר. גם מפני שזה עלול להוביל לטעויות במצבי הקצה וגם בגלל שמוסר הוא התנהגות מתוך מחויבות והכרעה, כפי שכתבתי.

השאר תגובה