הצעה להסבר דין קבוע
שלום הרב,
בעקבות שיעורך האחרון ברעננה על רוב בהלכה ובכלל, חשבתי על הסבר לדין קבוע (שאולי כלול בדבריך בשיעור):
כאשר אדם או אפילו חיה כמו עכבר בוחר בפריט מסוג כלשהו מתוך תערובת פריטים, הסיכוי שהוא בחר בפריט מסוג מסוים תלוי לא בכמות הפריטים היחסית מהסוג המסוים אלא בשיקולי ההעדפה של הבוחר. כך למשל, אם אדם זורק אבן לקבוצת אנשים שיש בה רוב יהודים ומיעוט גוים, הסיכוי שהוא התכוון לגוי ולא ליהודי הוא 50% כי זו שאלה של כוונה, והכוונה שלו לא ידועה לנו, ולכן בהיעדר מידע מניחים שהוא התכוון או לגוי או ליהודי בהסתברות שווה. באותו אופן, אם עכבר לוקח פת מ9 צבורי מצה ו1 חמץ, יש פה סיכוי של 50/50 באיזה סוג פת הוא יבחר כי זה תלוי בהעדפות שלו, ולא ברוב או מיעוט ציבורי המצה. גם ב9 חנויות, אם אדם נכנס לחנות ולקח משם בשר ולאחר מכן שכח לאיזה חנות הוא נכנס, השאלה היא לאן הוא התכוון להיכנס כאשר הוא הלך לקנות את הבשר, וזאת שאלה שיש לה שתי תשובות אפשריות (להיכנס לחנות כשרה או טריפה) בהסתברויות שוות, ואין פה קשר לכמות החנויות הכשרות או הטריפות. אבל אם החתיכה פרשה מעצמה, מבלי שיהיה מעורב פה תהליך בחירי כלשהו (למשל נפלה מעגלת הובלה), במקרה כזה יש ללכת אחרי רוב החנויות, כי הסיכוי שהחתיכה תפרוש מעצמה שווה לכל חנות. כלומר ההסבר לדין קבוע הוא איזה הנחת סימטריה מניחים, בין האיכויות השונות (כשר/טרף, חמץ/מצה, גוי/יהודי) או בין הכמויות השונות (9 כשר/1 טרף, 9 מצה/1 חמץ, 9 יהודים, 1 גוי). בכל מקרה צריך להפעיל שיקול דעת מה הסימטריה המתאימה למקרה הנדון. כעין זה, הבאת דוגמא של 9 כדורים כחולים ו1 אדום, מה הסיכוי שאדם ישלוף כדור אדום מתוך התערובת, ואמרת שהסיכוי הוא דווקא 50% ולא 10% כי זה תלוי בהעדפות של האדם.
מה דעתך?
בברכה,
זה בהחלט הסבר אפשרי, וכמו כל ההסברים הוא לא מתאים לכל המקרים. במקרה של רצח (זורק אבן לגו), השאלה היא באמת לגבי הכוונה (או הידיעה. יש מחלוקת בזה), ואז אפשר לומר כדבריך. אבל יש מקרים שבהם אין דיון בכוונה אלא בהסתברות המעשה. למשל אדם נכנס לחנות בלי לדעת מהי (כי הוא שכח שיש גם חנויות טריפות), וכעת הוא מתלבט לאיזו חנות נכנס. הפוסקים יאמרו שגם במצב כזה יש דין קבוע, למרות שכאן הכניסה לא נעשתה בכוונה כלשהי.
ואם תאמר שזה לא חישוב הסתברותי (אין מרחב מדגם), זה גופא ההסבר שאני הצעתי לדין קבוע. אבל כפי שהערתי בטור הרלוונטי, גם הוא לא מתאים לכל הסוגיות.
ראה גם כאן (נראה שאליקים העלה את ההצעה של אורן או לפחות משהו קרוב מאד אליה, אם כי בניסוח פחות חד)
https://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=3155006
לגבי מקרה החנויות, אפשר להסביר שהמקרה מדבר על אדם ששכח מה הייתה כוונתו ברגע שהוא נכנס לחנות. אבל ברגע הכניסה הוא היה מודע לכך שיש חנויות כשרות וטרפות, והוא בחר להיכנס לאחת מהאפשרויות האלה (כלומר יש פה הסתברות של 50% שהוא בחר להיכנס לחנות כשרה). לאחר מעשה הוא שכח לאיזה סוג חנות הוא התכוון להיכנס.
ראיה לדבר מהירושלמי, שם כתוב כך:
תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שקלים פרק ז
תשע חנויות מוכרות בשר שחוטה ואחת מוכרת בשר נבילה נתחלפו לו חושש ולנמצאת הולכין אחר הרוב
מהמילה נתחלפו משמע שברגע הכניסה לחנות הוא היה מודע לכך שהיו שני סוגי חנויות (טריפה וכשרה) ורק לאחר מעשה הוא שכח אם הוא נכנס לסוג החנות הכשר או הטרף. אם היה מדובר במצב שהוא שכח שיש חנויות טרף, המילה "נתחלפו" לא הייתה שייכת פה.
ממש לא הכרחי. נתחלפו הכוונה שאינו מבחין ביניהן. כך הוא בחגיגה כ ע"א ועוד כמה מקומות.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer