השוואה בין סבירות קיומם של חוקים תומכי חיים ליוצרי חיים
שלום הרב.
לגבי הסיכוי ליצירת חיים ספונטנית לא צריך להיות מדען בשביל להבין שהסיכוי קטנטן.
כמו שרוב רובן של זריקות אקראיות של חלקי מטוס לא תובלנה ליצירת מטוס, כך גם לגבי החיים, אין כאן שום צורך במדע.
אך התקשתי לאחרונה במעבר לטיעון הפיין טיונינג שמדבר על אפשרות *התקיימותם* (ולא יצירתם) של מבנים מורכבים.
שם לכאורה לא יכולתי לדעת אפריורית שרק חוקים מסויימים יאפשרו למבנים מורכבים להתקיים, ייתכנו עוד מבנים אחרים, ולא בדיוק מהסוג שלנו. כאן חייבים את המדע שיטען שרק חוקים מסויימים יאפשרו למבנים מורכים להתקיים ביציבות. ושאין עוד מבנים מורכבים מסוג אחר, נכון? (פיות ושדים).
הרב מסכים?
מדע יכול לעזור, אבל עקרונית לא. לדעתי זה בעיקר שכל ישר. מבנה מורכב הוא נדיר וככזה ברור שהוא לא יופיע בכל המקרים. וככל שהוא יותר מורכב הוא יותר נדיר.
כתבת: "מבנה מורכב הוא נדיר וככזה ברור שהוא לא *יופיע* בכל המקרים", האם כוונתך שקיומו לא יתאפשר* בכלל בכל המקרים?
אני לא מבין מדוע זה ברור. העובדה שמדובר בתוצאה נדירה לא מכריחה שהיא לא מתאפשרת בכל (או רוב) המצבים.
והנה שתי דוגמאות: זה מאוד נדיר שקובייה תיפול על 6 מאה פעמים, ועדיין זה אפשרי בכל קובייה. לא צריך פה "פיין טיונינג" ש*יאפשר* זאת, אלא רק מקרה (או קוביה לא הוגנת) שייצרו זאת בפועל.
זה מאוד נדיר שאזכה בלוטו עשר פעמים ברצף, ועדיין זה אפשרי בכל סוגי ההגרלות שבעולם. לא צריך שההגרלות תהיינה מיוחדות כדי שהדבר יהיה אפשרי.
תודה מראש.
אם הקוביה נופלת מאה פעמים על 6 זה אמנם יכול להיות במקרה, אבל אין ספק שעדיפה בהרבה הפרשנות שהיא לא הוגנת. פירוש: היתה יד מעורבת וזה לא התקבל לבד. והן הן דבריי.
סליחה מכבוד הרב, אני די בטוח שכבודו לא הבין אותי.
אני מדבר על הפיין טיונינג. טיעון הפיין טיונינג טוען שרוב ככל החוקים לא *מאפשרים* בכלל את *התקיימותם* של מבנים מורכבים (קרי, אם אעבור ליקום עם חוקים שונים, גופי יתפרק תוך רגע. וכך יקרה לכל עצם מורכב שיעבור לשם).
על זה אני שואל האם הרב מסכים שזה לא טריוויאלי שרוב ככל החוקים לא יאפשו את התקיימותם של דברים מורכבים (בלי קשר ליצירתם). זה לא טריוויאלי שרוב היקומים יפרקו תוך רגע את כל המבנים המורכבים שיכניסו לתוכם.
זה שונה בתכלית מ*יצירת* מבנים מורכבים בפועל, שם ברור שרוב ככל מצבי העניינים ההתחלתיים לא ייצרו חיים (כמו שרוב ככל הסופות לא ייצרו מטוס).
אכן, אם בפועל הקובייה נפלה על שש אז כנראה מישהו גרם לכך. אבל אין הכרח להסיק שדבר כזה לא מתאפשר בכלל בכל קובייה שהיא (ששד בלתי נראה יכוון אותה).
כלומר, לא צריך קובייה מיוחדת כדי ששד בלתי נראה יוכל לשלוט בה. התנאים להתאפשרות אינם נדירים כמו התנאים ליצירת התוצאה המיוחדת בפועל. (נניח בצד שנייה את האפשות שהקובייה לא הוגנת, ונסתפק בכך ששד בלתי נראה הזיז אותה כדח שתיפול בכל הטלה על 6).
אם כך, אני באמת לא מבין אותך. אני אמנם לא מסכים גם לטענתך לגבי ההתקיימות, אבל למה זה מעניין?
זה מעניין כיוון שלא ברור לי על מה מסתמך טיעון הפיין טיונינג.
אסביר יותר: ברור שלא כל אוסף מילים שנכניס לתוכנה לבניית תוכניות בשפת המחשב C SHARP, יניב תוכנה פעילה. זה ברור שרוב ככל הצירופים הם חסרי משמעות ולא יביאו תוכנה שעושה משהו, ולכן אם יש תוכנה כזו אז זה מעיד על מתכנת.
אך ישנה טענה שונה, והיא: רוב ככל השפות של בני האדם שבעולם לא נותנות אפשרות של יצירת תוכנות בעזרתן (ובעזרת ממשק מתאים כמובן). לדוגמא: עם הכתב הסורי לעולם לא תצליח לייצר קוד תוכנית שיעשה משהו משמעותי.
הטענה השנייה היא בכלל לא טריוויאלית, וספק אם היא בכלל נכונה. ברור שלא כל צירוף יצור תוכנה פעילה, אך מדוע להניח שרק בשפות מסויימות קיימת בכלל ה*אפשרות* ליצור תוכנית פעילה? די ברור שבעזרת כל שפה (עברית ארמית וסורית) ניתן יהיה ליצור תוכניות מחשב, גם אם יהיו שונות זו מזו.
למעה טיעון ה – fine tuning טוען את הטענה השנייה, ובכלל לא ברור על מה זה מסתמך.
אכן שיווצרו חיים בפועל זה נדיר, אך מהיכי תיתי לומר שרק חוקים מסויימים בכלל יאפשרו צורות מורכבות, מכל סוג שהוא? ביקום עם קבועים אחרים *יתאפשרו* (גם אם לא יווצרו בפועל, שכן גם אם עברית מאפשרת ליצור תוכנית משמעותית, זה לא אומר שבאקראיות אכן תיווצר כזו) תוצרים מורכבים אחרים. זה ממש מוזר לטעון אחרת. חיים יכולים להיות מבוססי פחמן, חנקן או אדמה.
הדגשה: זה לא הטיעון האתאיסטי שטוען שיווצרו בפועל דברים מורכבים מכל מערכת חוקים, אלא רק שייתכן קיום של כאלה (וממילא האומדנא שכתבת במחברת לגבי כך שאפילו ביקום שלנו שמוכח שהוא מאפשר חיים נוצרו מעט מאוד כאלה – לא רלוונטית).
בברכת האמונה, ובציפייה עצומה מהגאון הגדול להסבר מפורט לתולעת שכמותי, יצחק.
למרות גאונותי העצומה לא הבנתי כלום.
אז בלי דוגמאות, שאלה פשוטה:
מדוע להניח שכמו שבתוך סט מסויים של קבועי פיסיקה הסיכוי להיווצרות דבר מורכב קטנטן (כמו סופה מעל ערימת גרוטאות), ככה גם רק מנעד צר של קבועים פיסיקליים יאפשרו בכלל את התקיימותם של דברים מורכבים, יהו אשר יהו.
אני לא מצליח להבין איך הטענה השנייה נגזרת מהראשונה. העובדה שהסיכוי להיווצרות בתוך החוקים הוא קטן, לא גורר את זה שגם מחוץ לחוקים, רק סט קטן של קבועים יאפשר את התקיימותם של דברים מורכבים.
הבנת?
בניסוח אחר: מדוע לא להניח שכל סט של קבועים *מאפשר* תוצרים מורכבים מסוג אחר, ובתוך כל סט נתון הסיכוי להיווצרות בפועל של תוצר מורכב הוא קטנטן.
עכשיו נראה לי הצלחתי להסביר.
ולחדד יותר: מדוע להניח שעברנו שתי משוכות בדרך לחיים: 1. קבועים שמתאימים לדברים מורכבים. 2. יצירתם בפועל.
אפשר לטעון שכל קבוע יאפשר תוצרים מורכבים, והפלא של החיים מסתכם בעובדה שנוצרו חיים בתוך אחד מהסטים הללו (דבר שהוא בעל סיכוי זעום).
ראשית, הערה לוגית. גם אם אכן אחד לא נגזר מהשני אבל עדיין ייתכן ששניהם נכונים.
לעצם העניין, יש מעט מאד מערכות חוקים שיאפשרו היווצרות של דברים מורכבים יציבים. זו סברא פשוטה ואם אינך מבין אותה אז אין לי מה לומר. פשוט נסה להגריל מערכות חוקים ותראה. משנוצרה מערכת שמאפשרת זאת (כמו המערכת שלנו) אין זה משנה שבתוכה הסיכוי להיווצרות הוא קטן. בפועל זה קרה (אולי כי היו המון ניסיונות, או אולי במקרה). אבל הדיון הזה חסר כל משמעות, ואני מציע לסיימו.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer