השפעת האנושות על התחממות כדור הארץ

שו”תקטגוריה: כלליהשפעת האנושות על התחממות כדור הארץ
בני שאל לפני 4 שנים

האם הקביעה כי האנושות משפיעה על התחממות כדור הארץ היא מדעית? 
לאחרונה מדענים רבים מדברים על כך כעובדה שאין עליה חולק שבני האדם משפיעים על האקלים של כדור הארץ. כך לדוגמא כאן.
האם, לדעתך, זו בכלל קביעה מדעית? כלומר, מדענים יכולים לקבוע שיש שינוי אקלים בכדור הארץ, אך האם ניתן לטעון ולהוכיח מה המשפיעים עליה?
ובכלל, כיצד לדעתך בעידן של העדר אמת, אמת זו של השפעת האנושות על התחממות כדוה”א קבלה כזו מקום של כבוד בקרב גורמים במערב?
תודה רבה

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 4 שנים

בני שלום.
שאלת שאלה נכבדה וקשה. מכיון שאיני מצוי בפרטי הסוגיא אוכל רק לומר עליה דברים כלליים.
המדעים השונים משתמשים במתודות אינדוקטיביות שונות כדי להגיע למסקנותיהם. כידוע, אינדוקציה היא כלי מסוכן למדיי והוא לא נותן לנו וודאות. תמיד ייתכן שניתן לעשות הכללה שונה על בסיס העובדות שבידינו.
ובכל זאת, קשה לי לראות מישהו שיפקפק בחוק הגרביטציה למשל. תיאורטית ניתן לומר שהדוגמאות שפגשנו היו מדגם לא מייצג, אבל זה מדגם גדול מאד, והשכל הישר אומר שאכן יש חוק גרביטציה כללי.
אמנם בין המדעים השונים יש מדרג. פיסיקה נקראת מדע מדויק. כאמור זה לא מינוח מדויק (!), אבל הוא לפחות מייצג משהו קרוב למדויק. יש לה ניבויים שניתן לאמת אותם במבחן אמפירי, והחוקים שלה הם כמותיים ולכן מחייבים יותר. לעומת זאת, פסיכולוגיה לדעתי האישית אינה מדע כלל (ראה טורים 23-25). שלא לדבר על “מדע” המדינה, יחב”ל, והיסטוריה. כל אלו לא נותנים לנו ניבויים שיכולים לעמוד במבחן אמפירי. אלו בעיקר תחומים שחוקרים את העבר ולא נותנים ניבויים על העתיד, ולכן זה בעצם בעיקר איסוף מידע ופחות מדע שאמור להכליל את המידע לכלל תיאוריה כללית. ועדיין, גם בתחומים אלו יש שכל ישר ופחות ישר, וברור שיש עבודות טובות ופחות טובות. המדעיות של תחום אינה קריטריון בלעדי לערכו. אבל חוסר מדעיות הוא פתח לשרלטנות ולהשפעות של אופנות חולפות. תחומים אקדמיים כמו מיגדר הם כמעט רק אגנ’דה ואופנה ותו לא (אם כי להתרשמותי זה קצת משתפר בשנים האחרונות).
מעל הכל חשוב לעשות בכל התחומים הללו הבחנה בין עובדות להערכות ושיפוטים. גם בפיסיקה יש ערבובים משוועים בין המדע שבזה לבין מסקנות שחורגות ממנו (כמו אם יש או אין אלוהים, דטרמיניזם וכו’). אנשי מדע ובוודאי הדיוטות מתייחסים למסקנות הללו כאילו היו כאן אמירות מדעיות שיש לגביהן סמכות מקצועית (ראה קצת בטור 25).
אבל בנדון שלנו, מדובר במה שמכונה מדעי כדור הארץ. זה לא ממש מדע במובן הדיסציפלינארי, שכן מדובר בשילוב של לא מעט תחומים שונים (פיסיקה לענפיה, מטאורולוגיה, הידרולוגיה, גיאולוגיה, קוסמולוגיה ועוד ועוד). הבעיה בשילוב כזה היא שבמקרים רבים אנשים משתמשים בדיסציפלינות שלא מוכרות להם עד הסוף והם לא מומחים לגביהם (זו התחושה שלי תמיד כלפי “לימודי ארץ ישראל”. זה סוג של מדריכי תיירים שמלקטים מידע מתחומים מדעיים שונים, אבל לא מומחים באף אחד מהם ולכן יש להתייחס בערבון מאד מוגבל לאמירותיהם).
 
אם אסכם את העולה לענייננו. אני אישית (וממש איני מומחה, כאמור) נוטה אפריורי לפקפק במסקנות של תחומים אלו. ראשית, מפני שקשה להוציא מהם ניבוי ברור לעתיד. הם מומחים בעיקר לעבר. הניבויים שכבר ניתנים לא תמיד מתממשים (ובדין, שהרי מדובר בתחום מורכב וסבוך, כמו פסיכולוגיה או היסטוריה, ולא פשוט כמו פיסיקה של חלקיק נקודתי). לא בכדי בתחומים אלו יש מחלוקות מאד יסודיות בין בתי מדרש שונים (מה שלא כל כך קיים בפיסיקה), ואז האופנות והאג’נדות משתלטות, ובמסגרת המלחמות ביניהן לא מאפשרים לאנשים להביע עמדות שונות שחורגות מהעמדה ההגמונית (ע”ע הומוסקסואליות). הרי כולנו יודעים שכך הוא גם באבולוציה, על אף שהיא חלק ממדעי הטבע. כשהאג’נדה משתלטת על השיח, כל אחד מחוייב לאג’נדה של המחנה שלו, מה שלא מאפשר לו להיות לגמרי ישר אינטלקטואלית ואין שיח חופשי.
מאידך, להתרשמותי ההדיוטית יש כבר נתונים די סיסטמתיים לגבי הידרדרות האקלים, ומשהו כנראה גורם לזה. אם רוב אנשי המדע סבורים שיש לנו השפעה, אני נוטה לקבל שיש בזה משהו. גם אם זו לא מסקנה מדעית מוצקה כמו חוק הגרביטציה, להערכתי בהחלט יש משקל לאינטואיציות של אנשים שעוסקים בתחום, ולמיחש בעי. לכן סביר לדעתי לנקוט צעדים מתבקשים למיזעור הנזקים. מאידך, לא הייתי עושה צעדים היסטריים במחירים כבדים ולא הפיכים בגלל הפחדים הללו. זאת מפני שזו לא מסקנה מדעית בעיניי אלא יותר חשש של שכל ישר.
 
 
עוד הערה
שאלת על אימוץ תפיסה מדעית כזאת בעידן של היעדר אמת. התופעה של היחס למדע בכלל מאתגרת את הפוסטמודרניות. אמנם הקיצוניים שבמבקרים החדשים כופרים גם בממצאי המדע (עד הפיסיקה ועד בכלל. ראה ביקורות פמיניסטיות כמו אלו שמופיעות בספרו של גדי טאוב המרד השפוף). אבל העולם ככלל כן נוטה לקבל ממצאים מדעיים. יתר על כן, דומני שיש יחס כבוד מופרז לגמרי לאנשי המדע ולממצאיהם (ראה טורים 23-25).
לדעתי הסיבה לכך היא הפוסטמודרניות עצמה. אנשים מחפשים עוגן של וודאות בעידן הניהיליסטי והספקני שלנו. אין רבנים ואין חכמים ואין יודעי כל ואין מסורת ואין נביאים ואין צודק ולא צודק, זה די מתסכל. כמו שאמר פעם מישהו רוסים לא יכולים בלי צאר, ולכן גם אחרי המהפיכה הקומוניסטית סטאלין נעשה צאר. אז אם כולנו צריכים הנהגה רוחנית וטיפוסים יודעי כל, ואם יש אנשים חכמים ומוכבדים לובשי איצטלות דרבנן וכובע אקדמי שחור ומחודד נוסח הוגוורטס שמספקים להם את מה שהשרלטן הדתי והמיסטי (הבבא, המתקשרים עם כוחות עליונים וחייזרים, אסטרולוגים ומרפאים אלטרנטיביים למיניהם) מספק להמון העם, למה שלא יקחו זאת? כך אנשי המדע משחקים (חלקם לדעתי במודע) על תחושת הואקום הזאת, וממש כמו הרשימה הלא מכובדת של שרלטני העולם שהזכרתי למעלה, הם יוצרים באמצעים שונים (טקסי אקדמיה עם איצטלות וכו’, מכובדות אקדמית, פרסים, ז’רגון לטיני לא מובן ועוד) הילת וודאות וקדושה סביב קביעות מדעיות או “מדעיות”. [דומני שזה חלק ממה שעורר את הביקורת ההזויה לפעמים שתיארתי למעלה].
יתר על כן, תחומים אקדמיים מגוחכים כמו מדע המדינה, חינוך, מיגדר וכדומה, נוטלים חלק בהילה הזאת, ממש על לא עוול בכפם, שהרי גם הם נמצאים באקדמיה וגם הם פרופסורים מכובדים שמקבלים פרסים שונים (השד יודע למה). אז מה ההבדל ביניהם לבין פיסיקאי (פרט לזה שאת דבריהם אפשר קצת להבין ולכן הם מתראיינים יותר בתקשורת)?
כעת תוכל לראות שהתשובה לשאלה זו היא חלק מהרקע לתשובה שהצעתי בהודעה הקודמת.
 
השאלה הזאת עוררה בי הרבה מחשבות. הנה עוד תוספת.
כידוע בתהליכים אבולוציוניים היצורים החיים עוברים אדפטציה, כלומר התאמה לנסיבות שסביבם. כך שורדים אלו שמתאימים לנסיבות הללו, ומורישים את התכונות השרידותיות הללו לצאצאיהם מהדורות הבאים. וכך זה ממשיך הלאה והלאה. הנסיבות משתנות וגורמות ליצורים להשתנות בהתאם, וחוזר חלילה.
יתר על כן, כשעולה טיעון פיסיקו-תיאולוגי לקיומו של אלוהים (איך ייתכן שנוצרים חיים כה מורכבים בתהליך עיוור וללא יד מכוונת), מייד עונה להקת האתיאיסטים במקהלה שכל סט של חוקים היה יוצר יצורים מורכבים כלשהם, ואין שום דבר מיוחד במורכבות של החיים (אלו שטויות, אבל לא אכנס לזה כאן). זהו העיקרון האנתרופי והעיקרון ההפוך.
אם כך, מה הבעיה בשינויי מזג האוויר? בכל נסיבות שישררו כאן יתקיימו יצורים חיים כלשהם, אלא שמבנה גופם יתאים לנסיבות הרלוונטיות ההן ולא לאלו שלנו. אז ממה אנחנו חוששים? האבולוציה בין כה וכה ממשיכה כל הזמן ואנחנו משתנים כל הזמן. אז פגעי מזג האוויר רק יכוונו את השינוי לכיוונים אלה ולא אחרים. מה זה משנה? צאצאינו יהיו שונים מאיתנו והאבולוציה תוודא שהם ישרדו יפה  מאד במזג האוויר החדש.
רק לצורך החידוד, אם אבות אבותינו היו חוקרים את האקולוגיה והמטאורולוגיה של העולם בימיהם, כמה שניות אחרי המפץ הגדול, אזי אנחנו לא היינו כאן היום. הם היו דואגים שהתנאים לא ישתנו, ואז מי שהיה שורד הוא רק אותו יצור דומה להם שהיה מתאים לתנאים ששררו אז (וזה ממש לא אנחנו). אנחנו כלל לא היינו נוצרים. אז כעת תהפוך את ציר הזמן, ותראה שכמו שנוצרנו מיצורים אחרים כך ניכחד ונהפוך ליצורים אחרים. מה הבעייה בזה?
לכל היותר אפשר אולי לדרוש מאיתנו לפעול להאטה של התהליך, כדי ששינוי מזג האוויר לא יהיה מהיר מדי ויאפשר למינים החיים לעבור אדפטציה. למען האמת אני לא בטוח שאפילו זה נדרש, שהרי תהליך של שינוי מהיר ייצור יצורים שמשתנים במהירות, כחלק מתהליך האדפטציה שלהם.
בתמונה האבולוציוניות הזאת, החשש מפני התחממות כדור הארץ אינו אלא שמרנות שוביניסטית גרידא. אנחנו רוצים להנציח את בני מיננו. די לשוביניזם!!!
——————————————————————————————
דור:
לגבי ההערה האחרונה, אולי האינסטינקט שלנו לשמור על כדור הארץ הוא אינסטינקט הישרדותי אבולוציוני בעצמו. ודוק ואין לדבר סוף
——————————————————————————————
הרב:
ואז מה? גם אם רודפים אחריך אין זה אומר שאתה לא פרנואיד.

י.ד. הגיב לפני 3 שנים

במדעי המדינה/יחב”ל ישנו חוק אימפרי אחד שמדינות דמוקרטיות ליברליות לא נלחמות זו בזו.
בינתיים החוק לא הופרך.

יש עוד כל מיני טענות משחקיות על ההשפעה של צורת הבחירות על שיטת המפלגות והמערכת הפוליטית, אך יש שם לא מעט שאלות לא פתורות (שמעניינות את מי שמתעניין בנושאים אזוטריים אלו).

בכלל נראה לי לחלק את המדע לכמה חלקים:

המדעים העוסקים בגופים הפועלים על סמך חוק ההתמדה של ניוטון וויראציות סטטיסטיות שלו כמו בתורת הקוואנטים וכדומה – פיזיקה, כימיה, הצדדים הכימיים של ביולוגיה.

המדעים העוסקים בגופים בעלי פונקציית מטרה ואינטרקציה עם גופים אחרים בעלי פונקציית מטרה דומה. המתמטיקה של מדעים אלו היא משחקית ומה שמדריך אותם הם תופעות יסוד שלא ניתן לעשות להן רדוקציה לתופעות יסוד אחרות. מדעי המדינה – תופעת הכוח. כלכלה – תופעת המחסור. ביולוגיה אבלוציונית – שכפול הגנים.

המדעים העוסקים בהיקבעותה של פונקציית המטרה כאן אם אני הולך בעקבות אלן בלום בספרו דלדולה של הרוח באמריקה הקובע כי יש מלחמת עולם בין טענת מדעי החברה כי האדם הוא צפוי (ולו על בסיס מבנים חברתיים/תרבותיים/רציונאליים וכדומה) לבין טענת מדעי הרוח כי האדם איננו צפוי וכי רוח האדם יוצרת את עצמה (על בסיס תפיסתם של קאנט וניטשה). אין ספק שמדעים אלו הם הקשים ביותר ולא במקרה ישנם אנשים המשייכים אותם למה שמכונה מדעי החרתא.

בנוסף אני חושב לאחרונה שניתן להגדיר תחום נוסף של מדעים אשר אינם עוסקים באדם אלא בתבונה או בוריאציות שלה. למדעים אלו אני משייך את הצד הלוגי של פילוסופיה, מתמטיקה, מדעי המחשב, ובלשנות.

השאר תגובה