חולשת הרצון

שו”תחולשת הרצון
ישראל שאל לפני שנה 1

האם אפשר להגדיר את התהליך שנקרא חולשת הרצון כך:
יש לפני אדם אפשרות לאכול חזיר ואפשרות שלא לאכול והוא מחליט מכח כל השקולים (אמונה דתית במקרה זה) לא לאכול וזהו בעצם רצונו
הוא מחליט לפעול בהתאם לרצונו ולא לאכול
ואז הוא נתקל בשלב שלשי הקושי בפועל של אי אכילת החזיר ( הוא עומד מול החזיר ובאמת הוא פתאום חווה קושי שלא לאוכלו ) את הקושי הזה הוא לא חישב קודם ( לכל היותר הוא שיער שיהיה קושי אבל הוא לא שיער שהוא יהיה כה חזק)
ואז מגיע השלב בו הוא שוקל מה יותר יקר בעינו הצו האלוקי או מילוי תאוותו והוא בוחר במילוי תאוותו ואוכל את החזיר
באותו רגע שהוא אכל את החזיר היה יותר יקר בעינו הערך של מילוי תאוותו 
ולאחר שהוא זלל את החזיר וסיפק את תאוותו שוב חוזר הרצון לשמור על הצו האלוקי למרכז הבמה ושוב כמו בשלב א’ הוא חושב שהקושי באי אכילת חזיר הוא לא גדול כ”כ והוא מצטער על כך שלא בחר באי אכילת חזיר. האם ההגדרה נכונה או לוקה בחסר?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני שנה 1

היא לגמרי לוקה בחסר, מפני שזה בדיוק התיאור שמעורר את הקושי. אין כאן תהליך של תשובה אלא של שינוי ערכים שקורה מאליו. קודם הוא העדיף את ההנאה על שמירת ההלכה וכעת זה התהפך. מעבר לזה, השאלה כיצד קרה המהפך? ברגע שהוא מצטער אז הערכים שלו כבר מיושרים, אז למה צריך עוד לעשות תשובה. האו כבר השתנה. ובכלל, מי הוא זה שהשתנה: בעל הערכים הקודמים או העכשוויים?

ישראל הגיב לפני שנה 1

קוטב הטיעון הוא שכאשר האדם לפני הבחירה בפועל הוא מנותק מהקושי בפועל ורק משער את הקושי שהוא הולך לחוות אך הקושי שהוא חווה בפועל בשעת מעשה היא יותר גדולה והוא בוחר באותה שעה בחירה חופשית בנוחות ( אכילת חזיר)
אחרי מעשה האדם מצטער שלא בחר בצו האלוקי ובעצם הוא מכריע שהוא לא בחר נכון בשלב המעשי קרי הוא מכריע שהערך של הצו האלוקי יקר יותר מהערך של אכילת החזיר בצירוף הקושי שהוא כבר חווה ומודע אילו
האדם בעצם השתנה והוא אדם חדש בעל תשובה המבקר את החלטתו השגויה ( לפי דעתו כרגע, אז בדעתו היא היתה ניראת ראויה) מצטער עליה ( מתוודה ומקבל ע”ע לא לעשותה יותר בעתיד ( יתכן שלא יצליח כיוון שהוא שוב לא מעריך נכון את הקושי)

mikyab צוות הגיב לפני שנה 1

ואני שוב אומר שאתה מתאר ולא מסביר. חולשת הרצון בהגדרתה פירושה שאני רוצה משהו אחד ועושה משהו אחר. זה בדיוק מה שאתה מתאר. אבל זה רק תיאור של מה נקרא חולשת הרצון ולא הסבר לקושי.
יש קושיא על התיאור הזה, והיא זו שמחוללת את הבעייה הפילוסופית-פסיכולוגית הזאת, וכאמור עליה לא ענית.
הקושיא מניחה שאדם לא עושה משהו שלא ברצונו. ואם הוא נכשל פירושו שזה מה שהוא באמת רצה (הוא מעדיף את ההנאה או אי התמודדות עם הקושי על פני הרצון לקיים את ההלכה). לחלופין, אם הוא עשה זאת נגד רצונו כנראה היה משהו שאנס אותו לכך. אם כן – הוא אנוס ושוב אין צורך לעשות תשובה. על כך לא ענית.

השאר תגובה