חיוב אמונה בי"ג העיקרים
שלום.
בספר אמונה טהורה מופיע הטיעון הבא:
היהדות (ובעצם כל דת) צריכה עיקרים מסוימים (מחייבים) באמונה. כי לא יתכן למשל שאדם שמקיים את המצוות אך כופר באלוקים יקיים את חובתו.
לכן ברור שמישהו היה צריך לנסח אותם ועם ישראל היה צריך לקבל אותם, כמו לגבי פסיקות בנושאים הלכתיים.
אם כן ברור שהקב"ה דאג שמנסחי העיקרים ומקבליהם (לצורך העניין – הרמבם) לא יטעו (בניגוד לשאר נושאים במחשבה שבהם אין מניעה שיטעו), שאם לא כן היה נוצר חיוב להאמין בדבר לא נכון, ובוודאי שהקב"ה לא היה רוצה לכך.
זאת כמובן מתוך הסכמה לכך שהקב"ה יכול לדאוג לכמה דברים (לפחות מסוימים) בעולם הזה, הסכמה שגם מתאימה למהות הנבואות, לשמירה (עקרונית) עם על ישראל, לשיבת עם ישראל לארץ.
אשמח לשמוע דעתכם
זה שצריךאמונה באלוהים לא אומר שישנם עיקרים.
גם לא בהכרח מישהו צריך לנסח אותם.
וגם אין הכרח שתהיה חובה לציית למנסח זה או אחר.
וגם אין דבר כזה חובה לציית לעיקרים מחשבתיים.
הקב"ה גם מאפשר לנו לחטוא למרות שאינו רוצה בכך. וגם לחלוק הלכתית זה על זה מה שעלול להוביל לעבירות.
בקיצור, פלפול ריק.
אגב, הוא מביא שם ציטוט מהרלב"ג ששקרים קדושים אסורים:
רלב"ג איוב יד כב: "האם אתם מתווכחים בעבור הא־ל וטוענים טענות כוזבות למען יצדק? הטוב כי יחקור השם ית' אתכם אם אתם מהתלים בו כהתל באנוש, ר"ל שבאדם היה אפשר שיכסה פשע אוהבו בדברי שקר לכסות קלונו, ואולם בשם ית' אינו ראוי, אלא הוא עוון חזק".
נראה שהרמבם טעה. הרמבם בניסוח העיקרים שלו מביא תפיסת עולם אריסטוטלית לחלוטין. תפיסה שקרסה לפני מאות שנים.
רוב הדתיים כולל הרבנים לא באמת מבינים את אותם עיקרים ואת תוכנם. מקסימום רק את הכותרת או הציטוט. ובטח שהם לא מאמינים בהם.
בכלל יש עוד עיקרים של ראשונים אחרים. גם שם יש השפעה חזקה של הפילוסופיה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer