חלות קניין קידושין

שו”תקטגוריה: עיון תלמודיחלות קניין קידושין
י' שאל לפני 3 שבועות

הרב מיכי שליט”א שלום רב!

 
מצורף מאמר שכתבתי (נשלח בנפרד) – היות ואני יודע שאתה עסוק בנושאים הללו הייתי מאד שמח לקבל את חוות דעתך על הדברים .
 
בפרט הייתי מעוניין לדעת האם לדעתך יש מקום להסתמך הלכה למעשה  – ולו כסניף בעלמא – על הטענה שעליה נסמכו בזמנו בית דינו של הרב רקמן, ולפיו נטעו כי נשים וגברים כיום אינם מכוונים לקנין בשעת הקידושין, כי אם ליצירת שותפות הדדית. וממילא, בהיעדר דעת קונה ומקנה, לא חל קנין הקידושין כלל.  
 
בברכה רבה ובהערכה,

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 3 שבועות

שלום רבי י’.
חן חן. אנסה לעבור לכשאפנה.
מקופיא איני מסכים לחלוטין למה שכתבת בשמו של רקמן. ראשית, מפני שבקידושין לא נכון שמדובר בקניין של הבעל באשתו (אלא חוזה). שנית, מפני שגם אם תקרא לזה קניין, בני הזוג כן מסכימים לכך (הם מתקדשים כדת משה וישראל, מה שזה אומר. ורובם ככולם גם יודעים מה זה אומר במישור המעשי. גם אם בלמדנות חסר להם ידע בשאלה האם זה קניין. ההשלכות המעשיות ידועות היטב). ושלישית, לפחות בציבור הדתי אם אכן הקידושין הם קניין חזקה שבני הזוג מסכימים לזה שהרי זה מה שההלכה דורשת (יש מצוות קידושין, או מכשיר מצווה).
כתבתי על נושא משיק תגובה למאמרה של רבקה לוביץ, באקדמות האחרון. אני מצרף לך בקובץ את מאמרה ומאמרי. תוכל לראות שם כמה מהנקודות הללו ביתר הרחבה.
להתראות,

מיכי צוות הגיב לפני 3 שבועות

קראתי את המאמר. לדעתי העמדה של רקמן חסרת שחר. גם הטענה שזה מבטל את הקידושין בלתי סבירה לחלוטין, כפי שהסברתי במאמר ששלחתי לך: אם לזה התורה מתכוונת – שהבעל יקנה את אישתו כבעלים, איך ניתן לומר שאדם שמחויב לתורה לא מתכוין לקיים את ציווייה?
מכאן שהמוצא ההגיוני (! ולא רק הנוח יותר להסברה) הוא שלא לזה התורה מתכוונת, ובגלל שברור שיש פרשנויות כאלה (לדעתי הן כמעט מוכרחות, אבל גם אם לא היה כך) אזי שומה עלינו לאמץ אותן כרצון ה’. שים לב, כאםן יש ביקורת על טענתך שלך: זה לא נעשה כאפולוגטיקה והסברה אלא משיקול לוגי. ראה הסברי שם.
אבהיר יותר: הקולרציה שהצבעת עליה הפוכה בכיוונה: לדעתי לא מדובר בכפיפת הפרשנות לצרכים הסברתיים כפי שטענת אלא בדיוק ההיפך: האמונה שלא ראוי שבעל יהיה בעלים של אשתו מובילה למסקנה הפרשנית שלא זו משמעות הקידושין בתורה. כאמור, הסברתי זאת בפירוט במאמרי.

י' הגיב לפני 3 שבועות

הרב מיכי שלום רב!
תודה, שוב, על הדברים.
מה שחסר לי בדבריך זה האפשרות הבאה: (-אני כותב במגמה להסביר את נקודת המבט של הרב רקמן – לכשעצמי לא השתכנעתי שדבריו צודקים -אך לא מעטמיה דמר…):
לראות את ההלכה כפי שנתפרשה על ידי הדורות הקודמים ונמסרה בידינו כהלכה מחייבת.
על כן, אם הם הבינו שקידושין זה קנין האיש שקונה את האישה (וכך הבינו בבירור לפחות חלק מהמפרשים), אזי זו משמעות הקידושין.
בהינתן שנשתנו הטבעים – הטבע האנושי – וכבר איננו מתכוונים לקנות ולהקנות בבואנו לכרות ברית נישואין (כלומר משמעות הקשר השתנה במשך הדורות), אזי הקידושין שחז”לל דיברו עליהם – איש שקונה אשה – פשוטעברו מן העולם בדומה לעבדות (איש קונה איש).
וזה שקיים שיתוף השם עם המוססד המודרני אינו משנה את העובדה שלא זה מה שחז”ל הגדירו בהלכותיהם.

בנוגע לכשל הלוגי וכוונת ורצון הבורא: לכשתקום הסנהדרין ותשוב אליהם כח דרשת מקראות התורה יוכלו הםלחדש בגדרי כוונת התורה ופרש אחרת מחז”ל בשעתם. אך כיום אין מנוס מלהודות שהקידושין אינם חלק מחיינו.

מיכי צוות הגיב לפני 3 שבועות

כדי לא לשנות מפרשנות הדורות הקודמים אתה נותר נאמן לדרכם ומבטל את מוסד הקידושין. אני חייב לומר שזה פשר חדש ומסעיר למושג השמרנות. 🙂
זה שיש כאלה שטעו ופירשו את מושג הקידושין כבעלות, גם אם זה נכון שישנם כאלו, לא אומר מאומה פרט לזה שהם טעו. הראיות גם מהתלמוד ומרוב מוחלט של הראשונים הן ברורות. אז לבחור דעות מופרכות של מיעוט פוסקים נטולי סמכות ומכוח זה לבטל מצווה דאורייתא זו לוגיקה ששגבה ממני בעוניי.

י' הגיב לפני 3 שבועות

רבנו: מאחורי הדברים שכתבתי עומדת הנחת יסוד לפיה פירוש שניתן בדור אחד אינו בהכרח טעות – יפים היו הדברים לשעתם ולמקומם. אם הבנתי כיום היא אחרת, אינני מחליט משום כך שטעות היתה בידם – אלו ואלו…
בנוסף לכך, אין בידינו כעת סמכות הלכתית לשנות את קביעתם של ודרשת כתובים של בית הדין שהיו לפנינו.
שמרנות זו מובילה למסקנה שהגדרת המושג ההלכתי הוא בהתאם למה שהגדירו ולמה שהבינו.
מנגד, הזמנים משתנים – וייתכן שכעת אין עוד קיום בעולם למעשה קידושין שבו הבעל קונה (משהו) באשתו.

המניע שלא לאמץ את הפרשנויות האחרות של מעשה הקידושין – אלו שתואמות יותר לתפישת המודרנית של ברית הנישואין – נובע מהתחושה שתפישות אלו יצרו במשך הדורות תפישה מרוככת של קידושין כבעלות – אבל בסופו של יום הותירו על כנו את הגישה הבסיסית לפיה הסמכות הבלעדית להפרדת החבילה נתונה בידי הבעל.

ראיית הקידושין כרכישת בעלות מאפשרת ל’היישיר מבט’ לנקודה זו ולהתרחק ממנה.

מיכי צוות הגיב לפני 3 שבועות

ראשית, הם טעו לא בגלל המציאות שהשתנתה. כפי שביארתי במאמר הם טעו כי בגמרא ובראשונים רואים להדיא לא כך. ובכלל, מדובר במיעוט קטן וטועה. ואתה לוקח אות כתורה שמחייבת ואין לשנותה? לבחור מיעוט טועה ולהפוך אותו לאמת היחידה והמחייבת כשברור גם לך שמדובר בטעות לפחות בימינו.
גם אם הם לא טעו אלא הדברים היו יפים לשעתם (אולי), וגם אם זו הייתה דעת כל הפוסקים (ברור שלא) – הרי שבשעתנו האמת היא אחרת. לכן לפחות כיום לנהוג כך זו טעות. ובנסיבות הללו עדיין לא הבנתי כיצד אתה מציע שהמחויבות לדורות הקודמים צריכה להביאה אותנו לוותר על הקידושיןץ לבטל מצווה זו המשכיות יותר מאשר לפרש אותה באופן שמתאים למיטב הבנתך לימיך? בפרט שיש פרשנויות (והן הרוב הצודק גם ביחס למקורות התלמוד וגם ביחס לערכי ימינו) שמתאימות לדורנו. ולאידך גיסא, אם אין לך רשות לפרש אחרת (ממיעוט טועה של ראשונים ואחרונים??!! וללכת אחרי הרוב הצודק) את מצוות קידושין ודאי שאין לך רשות לבטל. הרי התורה אומרת להקדים קידושין לנישואין ואתה לא עושה זאת, וכל זה כדי לשמר נאמנות לפירוש לא הגיוני ושנסתר מהמקורות של מיעוט טועה. זה אבסורד בעיניי.
מה עוד שלכל הדעות לא המציאות השתנתה כך שלא שייך ליישם את מצות הקידושין (כמו קרבנות בבית המקדש), אלא הערכים והתרבות השתנו. אז מה הקב”ה רוצה שנעשה כיום? בטח לא לבטל מצווה דאורייתא (או הכשר מצווה). טול כדוגמה את הכוונה בברכות ראשונות בעמידה. כיום שאין לנו אפשרות להתכוון לא ביטלו את מצוות התפילה אלא ביטלו את העיכוב בכוונה. למרות שהכוונה מעכבת ואין לנו רשות לחלוק על קודמינו. ברור שאם אי אפשר לקיים לא מבטלים את המצווה אלא מפרשים אותה באופן שיאפשר לקיימה כיום. מה עוד כשזה הפירוש הנכון מעיקרא והפירו שהמוטעה הוא דעת מיעוט (טועה).
אני ממש לא תופס את הלוגיקה כאן.

אורי אהרן הגיב לפני 2 שבועות

גם אנחנו מעוניינים עכ”פ אני את המאמרים הנ”ל שמדברים כאן עליהם .

mikyab צוות הגיב לפני 2 שבועות

המאמר שלי מופיע באתר. של רבקה לוביץ באקדמות (וגם שלי שם)

השאר תגובה