חסידות
הרב כתב שבחסידות נפוצה דרש עם מסר המנותק לגמריה מן הדרך. כלומר המסקנה דורשת התייחסות, אבל אין שמץ של הוכחה. (מס' 2)
יש יתרונות בדבר, אף על פי שהחסרונות ברורות.
- כמה פעמים אפשר לומר שצריך לאהוב את ה'? אבל ע"י הרבה וורטים אפשר להפוך את זה לשיח מתמשך. וודאי שלאנשים משכילים אין אותו צורך. הם יכולים לחשוב על אותו רעיון הרבה, ולהרחיבו בצורה טבעית. (ואגב אעיר שאולי זוהי מהחסרונות)
- לפעמים יש צורך במוסג חדש. למשל הרעיון של ניצול רצונות של חולין ואף חטא לעבודת ה'. הדבר לא נידון לפני הבעש"ט כל כך. (כוזרי בשם אפלטון לא אותו דבר). ואנשים שונאים חידושים בדרכי עבודת ה'. אבל אם זה נמצא במאמר חז"ל אז בסדר. לי אישית נראה שהגיע הזמן לזרוק את הקליפה ולדון בעצם החידושים, (וחלקם אפשר לחקור אמפירית אם יש משאבים).
- כהמשך, יש יתרון גדול ביצירת אסוסיאציות. זה לא גרוע מנטוריקון, או מקשירת ידע מופשט לסיפור או משל.
כמדומני שעיקר הבעיה בוורטים של חידוד אף ריקים מתוכן. זהו סתם שטותים, אבל בכלל לא מיוחד לחסידים.
אשמח להערות והארות. תיקונים וביקורת.
בנימין ג.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.