טריטוריאלי

ראשית, יש סדרת תשובות בשו"ת בניין ציון (לבעל הערוך לנר), שבאמת מרחיב זאת לכל ענייני בין אדם לחברו. במאמרי הסברתי שזה לא כל בין אדם לחברו אלא כל עניין שנוגע לזכויות החבר (חושן משפט):

בין הטריטוריה שלי לטריטוריה של הזולת על חובות וזכויות בהלכה ומשמעותן

ראייתך מסנהדרין מעניינת מאד. לא חשבתי על כך. אני חושב שקשה להביא משם ראיה, כי די ברור שמדובר בביטוי מטפורי. זה לא שיש ספק שדמו שלו אדום מדמי, אלא אומרים באופן מטפורי שלא עושים שיקולי דמים. ואכן בכס"מ פ"ה מהל' יסודי התורה ה"ה כתב להדיא שהנימוק הזה אינו הנימוק האמיתי (אם כי ההכרח שלו שם אינו הכרח, כפי שהסברתי במאמרי על הפרדת תאומי סיאם).
בכל אופן, הראיה מסנהדרין קשה על רש"י עצמו, בלי קשר לנימוק שלי. הרי שם רואים שהכל נקבע לפי שווי הדבר שעומד לדיון, וברור שכסף שווה פחות מחיים. לכן מרש"י עצמו יוצא שהביטוי בסנהדרין מטפורי.
ואולי מה שלומדים משם הוא שגם אם החבר מתנדב אסור לי להרוג אותו (זה כמובן לא יוצא משיקולי הטריטוריה שהרי הוא מסכים שאכנס לטריטוריה שלו. הוא קיבל את ההחלטה). על כך בא העיקרון של מי יימר, לומר שאסור לך לעשות זאת גם מדיני רצח ולא רק משיקולי טריטוריה.
ומתוך כך אומר יותר מזה. ייתכן שגם בלי הנפ"מ שהבאתי (אם החבר מסכים), הגמרא בסנהדרין באה לומר את עצם החידוש שיש כאן איסור רצח מעבר לשיקולי הטריטוריה. גם אם אין לזה נפ"מ.
ושוב אומר שההערה באמת יפה. אני עוד צריך לחשוב על כך.