י"ג מידות מסיני?

שו”תקטגוריה: עיון תלמודיי"ג מידות מסיני?
י' שאל לפני 3 שנים

לאחרונה, יצא לי ויכוח אם אופי של הי”ג מדות שהתורה נדרשת בהם האם הן גם מסיני או לא, ומצאתי מאמרכם בעמוד 3 של השורש שני כאן
ולי היה מונח בזכרני שגם הי”ג מדות הם ביסדו מסיני ונמסרו ביחד אם התורה שבכתב. וזאת אומרת דאפילו אם ההלכה הנלמדת מהי”ג מדות אין לה תוקף כדאורייתא זה בגלל שהוא נלמד או שהוא משתנה וכל ב”ד יכול לדון בו כפי הבנתו וכו’ וכו’. 
 
ועברתי קצת על לשונות הרמב”ם בהקדמת לפירוש המשניות ופוק חזי אם דבר זה ברור מלילו. 
 
ויש לי כמה מקומות שראוי לעמוד עליהם, ואקדים שהרב קאפח בכמה מקומות העיר כבר עליהם אבל ראויה הן ליתר עיון 
אני מבקש ממעלתכם לשום עין עליו
 
ובאמת ראוי להבין מהו פירושו של מילת אלקיאס או קיאס בערבי שעינינו הקיש אלא שלפעמים גם ק”ו בכלל (ע’ ספר היובל גינצבורג מפתיחת רב סעדיה גאון לפרוש התורה מאת א. ש. הלקין דף קלב הערה 19 כאן) ועי’ בשו”ת הרמב”ם חברה מקיצי נרדמים ח”א ת’ קכב בסוף קיאס ופשוט שכאן כוונתו לכל הי”ג מדות לכאורה כאן
 
ויתכן שגם אצל הקראים כל הי”ג מידות הכל נכלל תחת מילת קיאס 
 
נעבור לר’ קפאח ומשנתו 
 
א. וכל מה שתמצא במקרא מדברי הנביאים נגד מצוה מן המצות הנה היסוד הזה מפתח לכולם. ובזה בלבד נבדל הנביא משאר בני אדם בתורה, אבל בעיון ובדין ובחקירה בדיני התורה הרי הוא כשאר החכמים הדומים לו שאינם נביאים, 
 
הערה 27 ו”אלקיאס” ענינה המלולי ההקש והשואה, ובה משתמש רבינו לכל מה שאדם דן בדרכי העיון והסברא או מה שאדם דן ולומד באחת המידות שהתורה נדרשת בהם ולכן העדפתי לתרגם “דין.”
 
ב. אותם הזקנים מסרו מה שקבלו לנביאים ע”ה, והנביאים מסרו זה לזה. ולא היה דור שלא היו בו דברי עיון וחדושים. וכל דור היה עושה דברי קודמיו ליסוד, ומהם לומד ומחדש. והיסודות המקובלים לא היה בהם שום מחלוקת. וכך נמשך הדבר עד אנשי כנסת הגדולה 
 
הערה 37 “ואלאצול” אפשר לתרגם כן והכוונה על הפירושים וההלכות שקבלו ממשה ושעליהם בנו את כל החידושים לכל רחבי הסתעפותם. ואפשר לתרגם “והכללים המקובלים” והכוונה על המדות שהתורה נדרשת בהם שבאמצעותם נבנה כל הבנין, והראשון נראה לי יותר.
 
ג. וכאשר אסף כל הסברות והשמועות החל בחבור המשנה הכוללת ביאור כל המצות הכתובות בתורה, מהם קבלות מקובלות ממשה ע”ה, ומהם למידיות שלמדום על פי הדין ואין בהן מחלוקת.
 
הערה 47 מציין להערה 27  
 
ד. אבל עם היותן מקובלות ואין בהן מחלוקת הרי מדקדוק המקרא שניתן לנו אפשר ללמוד אלו הפירושים בדרכי הדין והאסמכתות והרמזים וההוראות שיש במקרא 
 
הערה 57 לדון במידות שהתורה נדרשת בהן וכך היא כוונת רבינו במילת קיאס בכל מקום. 
 
ה. החלק הראשון, הפירושים המקובלים ממשה שיש להם רמז בכתוב או שאפשר ללמדם באחת המדות, וזה אין בו מחלוקת כלל, אלא כל זמן שיאמר אדם קבלתי כך וכך מסתלק כל וכוח.
 
לאחר כל הנ”ל לבי מפקפק טובא אם לדעת הרמב”ם לא נמסור הי”ג כללים למשה מסיני. ואדרבה מדיוק לשונו מבואר שגם הכללים בואפן שאין בהם מחלוקת נמסור מסיני ומהם למדו לעשותו ובהערה 37 האחרון נראה לי יותר 
 
ותן לחכם ויחכם עוד 
 
אקוה לשמוע חוות דעתכם בענינם אלו 

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 3 שנים

ברור שהמידות הן הלמ”מ. ככל הידוע לנו לא נחלק בזה אף אחד מהראשונים (אלא רק חוקרים). לא כתבנו אחרת. מה שאנחנו טוענים הוא שמדובר על הלמ”מ גמישה שמתפתחת עם הזמן ולכן נוצרו בה מחלוקות. אמנם הרמב”ם כתב שבהלמ”מ לא נפלו מחלוקות אבל הדברים קשים ביותר (האריך בזה בשו”ת חוו”י סי’ קצב).

השאר תגובה