ידיעה מוחלטת של הקב"ה מול חופש הבחירה

שו”תקטגוריה: אמונהידיעה מוחלטת של הקב"ה מול חופש הבחירה
שואל שאל לפני 4 שנים

שלום הרב,
אני באמצע קריאת הספר מדעי החופש (אני כרגע מסתבך בפיזיקה)
הפריע לי נורא מה שכתוב שם-שברגע שה’ נתן בחירה חופשית הוא מוותר על הידיעה של העתיד בקשר לבחירה.
הרי כל ההגדרה של אל זה “יודע הכל” !! 
ויותר מזה-כל העתיד תלוי בבחירות של האדם(וכך ה’ לכאורה לא יכול לדעת רגע קדימה כי אולי יחליט מישהו להשמיד את העולם עכשיו)
יוצא מזה שכאילו לה’ אין יכולת לדעת את העתיד אפילו של השניה הבאה.
אשמח לקבל הבהרה לגבי הנושא…

ארז

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 4 שנים

שלום ארז.ראשית, מניין לך שהגדרתו של אלוהים היא שהוא יודע הכל?שנית, לא כל העתיד תלוי בבחירותיו של האדם, שהרי יש גם תהליכים טבעיים שנשלטים על ידי חוקי הטבע.דומני שהסברתי שם (פרדוקס ניוקומב) שידיעת העתיד בקשר למעשים שנעשים מבחירה היא סתירה לוגית, וכמו שהקב”ה לא יכול לעשות משולש עגול הוא גם לא יכול לדעת מה אבחר מחר. כל יכולת היא היכולת לעשות כל מה שניתן לעשות. אבל כשהוא לא יכול לעשות מה שלא מוגדר כלל (סתירה לוגית) אין כאן פגיעה בכל יכולתו. האם הקב”ה יכול לעשות כדור שחודר כל קיר וגם קיר שעוצר כל כדור? ברור שלא, שהרי לא ייתכן שיהיו קיימים שני האובייקטים הללו יחד. האם הוא יכול להפוך את עצמו לאדם? אם כן- אירה בו בראש ואהרוג אותו. אם הוא בכל זאת לא ימות אז הוא לא היה אדם (כי אדם שיורים לו בראש מת). לכן ברור שהוא לא יכול להפוך את עצמו לאדם. הרמב”ם במו”נ והרשב”א (שו”ת ח”ד סי’ רלד) כתבו שהקב”ה אינו יכול לעשות דברים שיש בהם סתירה לוגית (כגון ריבוע שאלכסונו קצר מצלעו). הסברתי זאת בסוף ספרי שתי עגלות וכדור פורח.
——————————————————————————————
שואל:
שלום ותודה על התגובה. הרמב”ם בשמונה פרקים רואה צורך ליישב בין ידיעת ה’ את העתיד לבין הבחירה החופשית . ויותר מזה-רואים מקרים בתנ”ך כמו הבטחות ה’ לאברהם ונבואות החורבן והתקומה שבהם ה’ מגלה לבני האדם את העתיד להתרחש. מה שהתכוונתי להגיד זה שגם העתיד של הטבע תלוי באדם… יש לו את האפשרות להרוס מצד אחד או לפתח מצד שני-לפי הבנתי כל העתיד תלוי בבחירה(כמו שאמרתי -יכול להיות שאדם יחליט לזרוק פצצת אטום וכך לחסל מדינה כלשהי אז כל העתיד הקשור אליה הוא מעורפל ולא ידוע כי יכול להיות שהיא בכלל לא תתקיים עד אז).
——————————————————————————————
הרב:
שלום ארז.
לדעתי לא הרבה מהעתיד נקבע על ידי בחירותינו. קח בחשבון את חוק המספרים הגדולים. כשתסכם את השפעות ובחירות כל בני האדם תקבל בערך את התוצאה הצפויה.
אבל הוויכוח הזה לא באמת חשוב. כפי שכתבתי לך, ידיעת מה שנבחר בעתיד זו סתירה לוגית והיא לא אפשרית. אין מה להתווכח על כך, שכן מדובר בטענה שיש לה הוכחה לוגית.
לכן אם הכל תלוי בבחירתנו (כדעתך) המסקנה היא שהקב”ה בכלל לא יודע את העתיד. זה הכל.
ומה שהרמב”ם מוצא לנכון ליישב את הידיעה עם הבחירה (גם בהל’ תשובה פ”ה ה”ה וגם בשמונה פרקים), וכך גם עוד הרבה ראשונים, הדבר נובע מטעות שלהם שכנראה לא הבינו שמדובר בסתירה לוגית. הרמב”ם, לעומת זאת, כנראה הבין זאת, ותשובתו היא שהקב”ה באמת לא יודע (כך לפחות פירש אותה השל”ה בהקדמת ספרו בחלק “בית הבחירה”, עיין שם). אבל גם אם הפירוש הזה לא נכון, מסקנתי תהיה שגם הרמב”ם טעה בזה. איני רואה מוצא אחר.
בספרי על התיאולוגיה ארחיב יותר על שאלה זו ועל הדילמה ביחס ל”כפיפות” של הקב”ה לאילוצים לוגיים (בהודעה הקודמת הזכרתי לך את הרמב”ם והרשב”א בנקודה זו).

——————————————————————————————
שואל:
שלום ושוב תודה על התגובה 
אני מבין את ההיגיון בטיעון הזה, מה שהיה לי קשה זה הסתירה בינו לבין המוכר והידוע(הקונצנזוס) .
אני חייב לציין שדי הופתעתי מהמשפט “מסקנתי תהיה שגם הרמב”ם טעה בזה”
למה הרב לא סובר כמו הטיעון של הרמב”ם שידיעה של ה’ זה לא אותו סוג ידיעה שלנו ולכן אנחנו לא יכולים להבין(גם עם התשובה הזאת קשה לי)?
יש עוד מקורות שטענו כמו השל”ה על הרמב”ם שה’ לא יודע?

——————————————————————————————
הרב:
הקונצנזוס לא ממש מעניין אותי, בוודאי לא בנושאים אלו.
הטיעון של הרמב”ם קיבל כמה פרשנויות הפוכות. הראב”ד על אתר למשל חושב שהרמב”ם כלל לא ענה (והוא מבקר אותו על כך, ומציע תשובה משלו). השל”ה סבור שהרמב”ם כן ענה שאין ידיעתו כידיעתנו. אבל מה פירוש הדבר? שאת הידיעה שלנו אין לו. מה שיש לו הוא משהו אחר שגם לא קוראים משום מה “ידיעה”. תכלס, אין לו את מה שאנחנו קוראים ידיעה.
יש גם אוה”ח על בראשית פ”ו שכתב שהקב”ה מונע מעצמו את הידיעה. על פניו זה לא עונה לשאלה, שהרי אם המידע קיים אז גם אם אף אחד לא יודע אותו זה סותר את חופש הבחירה שלנו. ואולי כוונתו לומר שהקב”ה מונע מעצמו את הידיעה בכך שהוא נתן לנו בחירה חופשית (כי זה שיש לנו רצון חופשי סותר את זה שהמידע יהיה קיים לפני שבחרנו, ומידע לא קיים אי אפשר לדעת – גם לא הקב”ה).
אבל כפי שכתבתי לך, אני לא ממש מתעניין בדעות המפרשים בעניינים כאלה. גם אם כולם כולל הרמב”ם היו סבורים אחרת, הייתי מחזיק בדעתי. גם אם ניתן לדבר על סמכות בהקשרים הלכתיים (וגם שם חשוב לא להפריז בעניין), לגבי עובדות (כמו האם הקב”ה יודע או לא) אין שום סמכות.

השאר תגובה