כוונת התפילה
כשאנו מתפללים ומבקשים ממנו סליחה ומחילה, איך לאכול את זה, כאמיתי או כמשחק, רצוני לומר, על כל מיני ביטויים, שכביכול מפריע לו מה שחטאנו,
וכן גבי כל מיני ביטויים בתפילה שמחברם מפריז עד כמה שהוא ממש מתחרט ומזדעזע ולא מבין איך העיז, בעוד שמתפלל ממוצע (או כל מתפלל), אם לא עובד על עצמו, מבין שאין בינו לבין המילים הללו ולא כלום, אז איך לאכול את זה?
אתה אמור להתחרט. אם אינך מתחרט עליך לעבוד על כך שזה כן יקרה. הפראזות שלא משקפות את תחושותיך הן הצבת יעד. אבל במקרים רבים אינך חייב לומר זאת כלשונו. רוב הדברים הם תוספות לא מחייבות.
תודה, על קטע אחד בשאילתי נראה לי שלא ענית, החרטה צריכה להיות רק על זה שלא שמעתי לו, או גם שציערתי אותו וכדו' כל מיני לשונות,
דבר נוסף נזכרתי, מה אמור לחשוב אדם שמרגיש שהוא פשוט לא יכול להתגבר כמו הומו וכדו'?
איני יודע מה פירוש לצער אותו. מתחרטים על זה שלא עשינו את הדבר הנכון. זה הכל. מה קרה לקב"ה בגלל זה, זהה בעיקר עניינו שלו.
לא הבנתי את השאלה השנייה.
השאלה השנייה האם אדם אמור להאמין שכל נסיון שהוא קיבל הוא יכול להתגבר עליו, היינו הומו וכו', ולכן גם אמור להתחרט שמעד
זה לא עניין של להאמין אפריורי במשהו אלא של הערכה עובדתית. אם יכולת להתגבר אז נכשלת ואם לא אז לא. ההנחה שאפשר לעמוד בכל ניסיון היא אמנם רווחת אבל לדעתי אין לה שום בסיס.
אז אם אני מבין נכון כאשר בן אדם הרגיש שהוא לא יכל להתגבר אז לא צריך להתחרט גם זה שקר להתחרט במקרה כזה,
אבל השאלה הנשאלת לפי התפיסה שאתה אומר שלדעתך יש נסיון שא"א לעמוד א"כ הבורא עושה עוול?
נכון. זה לא עוול משתי סיבות: 1. לא הקב"ה עשה זאת. אלה חוקי הטבע. 2. זו לא עבירה ולא באים אליך בטענות אז מה הבעיה?
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer